שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 2

מועצה אזורית חוף השרון

ישיבת מועצה

ישיבת מליאת המועצה מס' 2

שהתקיימה ביום ראשון, ()16/12/2018

נוכחים:

מר אלי ברכה - ראש המועצה

מר מאיר דור - חבר מליאה שפיים

גב' תמנה שמאלי - חברת מליאה אודים

מר בן הטה - חבר מליאה גליל ים

מר אנדי וולף - חבר מליאה חרוצים

מר ברק בן אריה - חבר מליאה געש

גב' מירב קורן - חברת מליאה בצרה

גב' אורלי עמיר - חברת מליאה בני ציון

מר גילי בן יקר - חבר מליאה רשפון

מר שרון רומם - חבר מליאה כפר נטר

מר דני מנהיים - חבר מליאה ארסוף קדם

מר שוקי ארליך - חבר מליאה ארסוף

מר פבלו לם - חבר מליאה תל-יצחק

גב' מרים דרוק - חברת מליאה יקום

גב' צילי סלע - חברת מליאה בית יהושע

מר אנדי וולף - חבר מליאה חרוצים

מוזמנים:

עו"ד עמיחי ויינברגר - יועץ משפטי

גב' הילה טרייבר - מנכ"לית המועצה

גב' אורלי רזניקוב - מבקרת פנים

גב' סיונה גולן - מנהלת מחלקת רווחה

מר עומר סובול - מנהל מחלקה מוניציפלית

מר יוני ספיר - פעיל בעמותת שומרי הבית

גב' רעות חזן - עוזרת מנכ"לית

פרוטוקול

אלי ברכה:

צהריים טובים לכולם אנחנו נדחה את ההשבעה כי עוד מעט תגיע מרים שלא נשמעה וברק

שלא נשמע אז צילי את מתבקשת לצאת החוצה. נעשה קודם כל את נושא האסדה בעיני הוזמנו

החברה הם ישבו את הנשמה הוצאתי להם בכל מיני שאלות ותחקירים, די טריוויאלי אבל אני

אשתף אתכם אחר כך במחשבות שהיו לי אבל לדעתי התוצאה די ברורה. בואו תאמרו כמה

דברים יש לנו עוד מליאה עם כמה וכמה נושאים שגם הם ידרשו זמן אז תשאלו שאלות אבל

בואו לא נמשוך את זה, זה נושא כייפי לדבר עליו אבל לא, זה סוג אנשים שקל לך להסכים

איתם.

יוני ספיר: שלום תודה רבה יוני ספיר שמי אני יו"ר עמותה שנקראת שומרי הבית, אנחנו עמותה ארצית

עם פעילות מדן ועד אילת, עם כ – 150 אלף תומכים ועשרות אלפי פעילים. המיקוד שלנו הוא

בתחום הסביבה והאנרגיה ואנחנו הולכים לדבר היום על נושא אסדות הגז וההשפעה שלהם

על משק האנרגיה ועל הסביבה בישראל. אני עוסק בזה כבר קרוב לשנתיים באופן אינטנסיבי

יום יומי ואני חושב שזה אחד הנושאים הבוערים על פרק וכדאי שכל ישראל ישמע אותו. עד כה

הצטרפו אלינו כ – 30 רשויות מקומיות, מועצות אזוריות ורשויות בכל רחבי ישראל הצטרפות

זה הבעת תמיכה, אין פה עניין פוליטי כלל מדובר על בריאות הציבור והגנת הסביבה ולכן כל

ההחלטות של המליאה עד כה היו פה אחד. אנחנו ארגון אם לא הזכרתי אה פוליטי, אה מפלגתי,

ומקפידים על זה יש בקרבנו גם נשים, גברים, ערבים, ישראלים, דתיים, ימניים, אנשי מפכ"ל,

אנשי שמאל, קיבוצניקים, עירוניים, מושבניקים מכל מקום את כולם אנחנו מקבלים, כולם

מדברים על בריאות הציבור ועל הגנה על הסביבה. נתחיל במצגת אני אתחיל ברשותכם בסרטון

קצר. כדאי להתבונן על המסך. הכשל נובע מזה שישראל בעצם מדינה צעירה בתחום הגז

הטבעי, היא נסמכת על מקור מידע אחד עיקרי והוא הנתונים של ... אנרג'י זו חברה אמריקאית

שהיא הזכיינית, והחברה שמפתחת את המעגלים בעצם גם את המע"ר היא פיתחה ואין כוחות

מספקים עם מיומנות מספקת כדי ללמוד ולעבד את הנושא, אין גם החלטה של צד ג' מביא את

הנתונים. בואו נראה מה המשמעויות של כל מה שאני אומר. היו כבר בעשור האחרון למרות

ש... היא מ – 2013 לפני כן היו שם בהיקפים מאוד קטנים פעילות בתחום הגז נקרא בים טתיס

למרות זאת יש כבר שורה של כישלונות. 2012 נובל אנרג'י חוזה פליטות לאוויר של 38 טון

בשנה חומרים אורגניים מדיפים שהם חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים, התוצאה בפועל

ב – 2017 על פי דו"חות של המשרד להגנת הסביבה היא 1204 טון זאת אומרת פי 30

מהתחזית של נובל אנרג'י, לא היה בזמנו בשעתו מישהו שיפקח כראוי על נובל אנרג'י והתוצאה

היא זיהום גם של הים, יש זיהום של הים שך 27 חומרים, 27 מתכות שאסורות בהיתר ההזרמה

וגם כמובן פליטות לאוויר וזה על פי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה. קידוח ליוויתן ,2 קידוח

שכשל בעומק נעצר בערך בעומק של 5.5 ק"מ, על פי הדיווחים ואנחנו מקווים שהם נכונים כי

דו"ח לא התפרסם. על פיה הדיווחים יצאו מים מליחים ונבעו במשך 16 חודשים אל תוך הים

זה היה יכול להיות אחרת זה היה יכול להיות גם אותו קונבקס ששמעתם עליו או נפט או חומרים

רעילים ואנחנו מקווים שלא כך היה כי איש לא הורשה להתקרב למרחק של 5 קילומטר אל

הקידוח שכשל. היתה דרך אחרת לפתור את זה בעולם מקובל לקדוח קידוח סמוך ולפתור את

הבעיה של הדליפה אבל פה נתנו לזה לדלוף במשך 16 חודשים וזה כמובן קטסטרופה

אקולוגית. א... שטיפלה בים טתיס החליטו לשאוב שאיבת יתר על פי כך טוענים על פי הנחיות

של משרד האנרגיה והתוצאה היא שהאסדה שקעה לה, משום שהמאגר קרס, וכמובן עכשיו

לפני שבוע וחצי או שבועיים התבשרנו שהמשרד להגנת הסביבה דחה את הבקשה לאתר

פליטה של נובל אנרג'י משום שהוא גילה שהם התייחסו רק ל – 1400 מרכיבים בערך לעומת

קרוב ל – 9,000 מרכיבים שהיו בפועל, ולכן הפער היה כל כך גדול וזה היה כתוצאה מעבודה

שלנו מול המשרד להגנת הסביבה וחומרים שהבאנו להם מהאקדמיה הישראלית וממומחים

מהעולם החליט המשרד להגנת הסביבה לדחות את היתר הפליטה כי הוא הבין שמה שהיה

בתמר עומד לחזור על עצמו. נמשיך הלאה, תקלת שפך מבקר המדינה הודיע ב – 2013

שישראל אינה ערוכה לתקלת שפך, המשמעות ששפיכה לים של חומרים מסוכנים אם זה אותו

קונבקס שדיברנו עליו, אם זה סולר שנמצא באסדה בהיקפים גדולים, אם זה חומר שנקרא

גליקול, חומר נוגד כפייה שיש על האסדה ברמה של 25,000 חביות, חומר שהוא רעיל

לאקולוגיה הימית ולאדם, כל זה במקרה של רעידת אדמה של אירוע בטחוני כמו שראיתם

שהטילים ה מדויקים של חיזבאללה הם לצערנו יודעים להגיע לאסדה קרובת חוף הם לא יודעים

להגיע לאסדת ספ"א ואם תרצו נדבר רגע על המצב הביטחוני בהמשך, במקרה של תקלה,

תקלות כאלה היה אסדת ... בסקוטלנד פשוט האסדה התפוצצה לחלוטין קרסה לגמרי בגלל

תקלה במשאבת ... במקרה כזה החוקים שלנו נחרבים, נחרבים מדובר על עשרות שנים, יש

חוקים בעולם שסגורים לעשרות שנים, במקרה כזה יש גם קושי אמיתי לאזרחי ישראל מתקני

התפלה שרוצים היום 74 אחוז ממי השתייה שלנו פשוט עומדים מלכת, לתקופה בלתי ידועה.

חברת חשמל בחדרה תצטרך לעמוד מלכת, בסיסי צבא לאורך החוף יאלצו לעמוד מלכת, ועוד

בסיס השייטת וכך הלאה וכך הלאה, אין כוח אדם, אין תחנות חוף אין ציוד, אין כלי שיט כל זה

ידוע למשרד להגנת הסביבה, זה ידוע גם למשרד האנרגיה וזה גם ידוע למבקר המדינה, לא

טופל נובל אנרג'י טוענת שיש לה במקרה כזה גיבוי, הגיבוי יגיע מבחריים, מבחריים במרחק

של ארבע יממות. תקלות, תקלות זה לא עניין נדיר, זה עניין שבשגרה, במרץ מקסיקו רק ב –

2016 היו 86 אירועים של דלקות והתפוצצויות באסדות גז, רק מפרץ מקסיקו רק שנה אחת.

יש פה שורה של דוגמאות של תקלות ומה הם עשו, התקלה הידועה והמפורסמת כמו שריפת

מפרץ מקסיקו ב – 2010 תקלה של חברת ביטי, תקלה שהחריבה את המפרץ, והושקעו עד

עכשיו 80 מיליארד דולר כדי לטפל בבעיה, אבל לא ניתן עדיין להיכנס למים אחרי 8 שנים ולא

ניתן להלך על החוף.

מאיר דור: למה כל התקלות זה במקסיקו?

יוני ספיר: יש תקלות בכל העולם גם באלסקה וגם בדרום אמריקה, האמת שזה נקודה מעניינת כי

האירופאים יותר מתקדמים אז אם תרצה ניגע בזה בסוף אבל הסקנדינבים, ההולנדים גם

האנגלים הם יותר מתקדמים בהיבט הזה מאשר האמריקאים, אבל זו נקודה מעניינת. אני יכול

עוד להיכנס לתקלות אבל אני רוצה לקצר כדי להשאיר זמן לשאלות. תקלות כאמור זה עניין

שבשגרה, נובל אנרג'י לצערנו כבר 8 שנים בראש הרשימה של חברות שיש להם תקלות שפך

בקולורדו בארצות הברית, יש שנים 2009 עד 2013 גם היתה שיאנית ושם היו 100 מקרים

של שפך למי שתיה, קונספט שנשפך למי שתייה זה סכנת מוות חברים, נובל אנרג'י גם זכתה

לפני יומיים בעוד תואר גם הוא במקום הראשון ב – 2018 בקולורדו היא החברה שנקנסה בקנס

הכי גבוה כך שנובל אנרג'י זה לא החברה שתגן עלינו בטח לא צריך להתבסס על הנתונים שלה

כדי לקבל החלטות וזה מה שאנחנו מפצירים במשרדי הממשלה להקים מסד של חוקרים אנשי

אקדמיה, מומחים בחברות בין לאומיות ולקבל את הנתונים והדו"חות באמצעות צד ג' בלתי

תלוי לא באמצעות החברה, נובל אנרג'י הגדילה לעשות אפילו את תכניתה מתאר הראשונה

היא כתבה בעצמה מה שנקרא תמ"א /37ח' הראשונה שהגישה עד שהבג"צ ואילצו אותה אילצו

את המדינה להכין את התמ"א בעצמה. הסיפור הזה של הגז הוא סיפור עתיר דיס אינפורמציה

לצערנו הרב, אנחנו כל יום שומעים רק עכשיו לפני שבועיים בערך התבשרנו על צינור גז

לאירופה ואחר כך כמה ימים התבשרנו בתקשורת במעריב שהידיעה היא שקרית, יש פה הרבה

מאוד אינפורמציה לא נכונה בדרך כלל היא מוזנת מחברות האנרגיה, לצערנו בגלל חוסר

הידיעה במשרדי הממשלה וחוסר הניסיון מקבלים את הדברים כהווייתם אני אחזור על הדברים

העיקריים שהם סיפורים שאין להם בסיס. אומרים לנו שאסדה ליד החוף היא הכרחית כדי

לסגור את התחנות בחדרה אבל שוכחים להזכיר שבעצם הרפורמה במשק החשמל אומרת

שרק באמצע 2022 תהיה תחנת גז בחדרה כדי לקבל את הגז מלווייתן ולסגור את היחידות

הפחמיות, עד 2022 אפשר לפתח 4 פעמים את המאגר, אנחנו מציעים פתרון שזה הפתרון של

נובל אנרג'י שבמקור הציעה אותו זה הפתרון של נובל אנרג'י מיישמת במאגר קפריסאי סמוך

וזה הפתרון שנובל אנרג'י מיישמת במאגר אפריקאי ובגין נסיגה בגין ... נשפנית זה הפתרון של

חברה יוונית עבור ישראל, עבור מאגרים אחרים שנקראים ... מיישמת כאן אצלנו בישראל, זאת

אומרת הפתרון הוא לא מצוץ מהאצבע והוא בעצם המקובל בעולם בעשור האחרון, 97 אחוז

מהקידוחים והמאגרים במים עמוקים בעשור האחרון היו באמצעות אסדת ... מעל המאגר זה

הרבה פחות מסוכן, וזה הרבה פחות מזהם משורה של היבטים אם תרצו ניכנס לזה כך

שהפתרון שאני מציע לא דוחה את לוחות הזמנים ומאפשר למשרד האנרגיה להשתמש באותן

תחנות בחדרה תחנות הגזיות שהוקמו כדי לסגור את היחידות הפחמיות. נקודה נוספת השיקול

הביטחוני פה ראיתם 3 מפקדי חיל ים אמרו בצורה נחרצת וזו היתה תכנית של הצבא במשך

תקופה ארוכה, הגנה מעל המאגר לצורך זה נקנו 4 פריגטות אני מזכיר לכם בעלות של 430

מיליון אירו קרוב ל – 2 מיליארד שקל כדי להגן על שדות הגז במים הכלכליים. יותר מזה

הפריגטות האלה לוקח ברגע ש... הם השאירו, הקימו את כיפת ברזל ימית והכשירו את הסער

5 לטובת הגנה על האסדות במים הכלכליים. אני מזכיר לכם שבצוק איתן ירו על אסדת תמר

לא הצליחו לפגוע לשמחתנו אבל ירו על אסדת תמר וזו הסיבה שצהל נכנס לזה והלכה ופיתחה

את אותה סער .5 גם בוגי יעלון כמובן מצדד לחלוטין גם האלוף חורב שהיה סגן מפקד חיל הים

והיה ראש הועדה לאנרגיה אטומית שהיה עליו דו"ח אב כרס שאומר לא לאסדת רגליים בשום

מקרה גם משיקולי ביטחון וגם משיקולי היכרות משק האנרגיה ולא גם לא לאסדה במרק של

10 קילומטר משום שהטילים של אנשי חיזבאללה יכולים להגיע לשם, הם לא יכולים להגיע

לאזור המרחקים של 90 עד 120 קילומטר מהחוף שם נמצאים מאגרי הגז, מה גם שאסדת ..

ניתן בעת סכנה לשלוח אותה למצב לנוח שבוע שבועיים עד שיעבור זעם, ואז להחזיר אותה

לפעולה, מה גם שאסדת סחף במקרה של פגיעה חס ושלום זה פשוט להחליף אונייה זה עניין

של חודשים לעומת אסדה קבועה שזה עניין של שנים תהליך יקר וארוך. כמו שאמרתי שינוי

מיקום האסדה לא דוחה כפי שהראינו למשרדי הממשלה והבאנו להם נתונים, לא דוחה את

הפיתוח הנוכחי ואפשר בסוף 2019 להגיע עם הגז לחוף, לדעתנו אי אפשר להגיע עם הגז

לחוף במקרה הנוכחי שמקדמות חברות האנרגיה בממשלה בשל שורה ארוכה מאוד של

התערבויות יש לפחות 10 עתירות באוויר, וזה רק תחילת הדרך אז אנחנו חושבים שזאת הדרך

המהירה ביותר משני הטעמים האלה. אומרים שבג"צ קבע אז עוד דבר שראינו בסיס במציאות

משום שבג"צ לא דן מעולם באסדת סף לעומת אסדת קרובת חוף לא היה דיון כזה מעולם

בבג"צ, אמרו לי שזה מאבק NIMBY של תושבים מאזור חוף דור אז כבר סיפרנו לכם שאנחנו

מדן ועד אילת יש לנו קבוצות בבאר שבע, ובפלמחים ובראשון לציון ובירושלים וברמת הגולן

וכך הלאה, וכך הלאה, כולם רוצים אותו דבר להרחיק את זה אל הים ולהביא סכנות אל חופי

ישראל וכמובן ממי השתייה שלנו. במקרה שתקלת שפך אני חוזר אין מי שתייה בישראל,

התפוקה יורדת לרבע, אומרים שרשויות התכנון דנו שנים וקבעו את המיקום לאחר דיון מעמיק

אז מסתבר מי שמעיין בפרוטוקולים שרשויות התכנון העיפו את החלופה הזאת מהשולחן

והחליטו לא לדון בה בכלל, חלופה 9 מי שרוצה לעיין בפרוטוקולים.

דוברת: למה?

יוני ספיר: כי היתה הנחייה בזמנו ממשרד האנרגיה שאין בסמכותה של המועצה הארצית לתכנון ובניה לדון

מחוץ למים הטריטוריאליים משום שחוק התכנון והבניה אינו חל במים הכלכליים כך סבר משרד

האנרגיה אבל זה לא הפריע לו ב – 2017 להוציא הנחייה לאנרג'י היוונית לפתח באמצעות אסדת

סחר במים הכלכליים. טוענים שהארגונים הירוקים מצדדים במיקום אז יש 2 ארגונים ירוקים

שמצדדים במיקום אבל כל שאר הארגונים הירוקים מצדדים בנו אם זה צלול ומגמה ירוקה ופעולה

ירוקה ועוד שורה ארוכה של ארגונים טוענים שלוויתן הוא מאגר אסטרטגי לישראל אבל מי

שיסתכל על הנתונים רואה שבעיקר עבור ייצוא ובסוף הדרך ב – 2012 אחרי שיבנו הלקוחות

שעומדים להתאשר תחנות גזיות בהנחה שיבנו כי גם פה יש הרבה מאוד התנגדויות ברחבי

הארץ הוא מספק רק 8 אחוז מתצרוכת הגז של ישראל ובסוף 19 הוא בכלל יהיה מינורי כמעט

אפסי זאת אומרת הוא לא משמעותי עבור ישראל, ישראל יודעת להסתדר בלי הגז של ליוויתן

גם עד 2030 והגז הוא משני מאגרים שהזכרתי כריש תנין ותמר יש כמובן אופציה להרחבת

המאגר שעליה החליטה הממשלה ומשום מה לא עמדה על דעתה ואחר כך החליטה שלא

להרחיב את תמר. יש אופציה שמשתמש ב... נוזלית שנכנסת באמצעות מסוק לחדרה וגם שם

להשתמש בזה כמעין מאגר נוסף משום מה לא מקדמים את זה. לוויתן אינו הכרחי למשק

האנרגיה בישראל על אף שהכרנו אותו כפרויקט לאומי.

שרון רומם: מאגר או מעגן?

יוני ספיר: יש מסוף שדרכו נכנסת אניית גז מה שנקרא אנרג'י מגזזת בשפה המקצועית היא מזרימה משם

גז היא פעילה בערך חצי אחוז מהזמן מידי שנה והראינו למשרד האנרגיה שאם אתה מעלה

אותה ל – 20 אחוז היא פתאום ... כי זה גז קצת יותר יקר אבל זה פחות יקר מהחיים של

אנשים בחדרה שנפטרים בשל פחם שהורג אותם 160 איש בשנה, הראינו למשרד האנרגיה

שאפשר לעלות את זה ל – 20 אחוז בשנה ולהשתמש בזה כמעין מאגר נוסף לתקופת ביניים

עד שיכנס הגז מכריש ותנין ומלווייתן ובכך לחסוך חיים. הסיכון אומרים שהסיכון משטח ממכלית

נפט, הרבה מכליות נפט מגיעות לנמלים שלנו היום הוא יותר גבוה מאשר מאסדה קבועה אז

פה זה אחיזת עיניים משום שבאסדה קבועה החשיפה היא או הסיכון המכפלה של החשיפה

בכמויות אז יש כל הזמן כמות של כ – 30 אלף חביות של חומרים מסוכנים על האסדה אבל זה

קבוע, מ – 40 או 50 שנה מול החוף הישראלי לכן הסכנה, הסימולציות מראות ש -כ – 55 אחוז

מהחומרים האלה מגיעים תוך 12 עד 24 שעות, ואי אפשר לטפל בזה אין דרך בעולם לטפל

בזה. הבאנו את המומחה מספר אחד בעולם מאלסקה בנושא הזה הגיש לממשלת ישראל דו"ח

אין דרך לטפל בעניין הזה, ולעומת זאת סימולציה שעשו חקר ימים ואגמים בהנחייתו של משרד

האנרגיה הראו שבמרחק של 90 קילומטר רק אחד מגיע לחוף ולא לחוף הישראלי אלא לחופים

רחוקים צפוניים יותר מהחוף הישראלי בגלל משטר הזרמים הצפוני לאורך החוף הישראלי.

מספרים לנו שתהיה מערכת סגורה באסדה הזאת מערכת שתדחיק הפליטות למינימום אפשרי,

ביקשנו דוגמא ממשרד המשרד להגנת הסביבה הוא אמר תלכו ותבדקו בכל האסדות של נובל

אנרג'י בעולם המערבי בדקנו לא היו שם 30 טון כמו שמתכננים עבור לוויתן נובל אנרג'י בבקשה

להיתר פליטה יש שם 2150 טון ו – 2500 טון מספרים אחרים לחלוטין, חזרנו למשרד האנרגיה

הוא אמר שיבדוק ויחזור אלינו, משרד הגנת הסביבה סליחה לא נתן לנו תשובה, הלכנו למשרד

האנרגיה אמרו לנו שזה כבר היה קיים 2 עשורים ברחבי העולם הלכנו שוב ובדקנו אסדה,

אסדה בכל העולם כולו בכל הגלובוס אסדה, אסדה ואז הלכנו לנובל אנרג'י והחלנו דיונים איתם

ושאלנו איפה זה קיים מערכת כזו אמרו לנו לא זה לא קיים זה פיתוח חדשני שלנו, אז פה אנחנו

צריכים להיות שפני ניסיונות של פיתוח חדשני באסדה שאין מערכת שאין כמותה בכל העולם

כולו עם חברה שלא הוכיחה את עצמה כחברה סביבתית הייתי אומר בשפה עדינה והיא זוכה

כבר שנים ארוכות בראש הרשימה של חברות מזהמות. אומרם משיקולי אמולציה כדאי למקם

את האסדה קרוב לחוף ואנחנו אומרים שיש פה בעיה לא באמולציה הבעיה היא עקיפה,

תסתכלו בזן, בזן זו חברה המזהמת ביותר ביבשה בישראל אסדת תמר מזהמת פי כמה

עשרות מבזן אבל היא בים אז בתוך היבשה יש שם 1500 חריגות ב– ,2016 איש לא עקף איש

לא הכניס את המנכ"ל לכלא, איש לא קנס, כך שהבעיה היא עקיפה ולא רגולציה ואנחנו חושבים

שתחושת החיים גוברת על רגולציה, ואנחנו מפנים את הממשלה למה שעושות מדינות כמו

שהזכרתי קודם נורבגיה בעיקר שם ישבו על המדוכה ארגונים סביבתיים, אזרחים, ממשלה

וחברות ובנו שיטה שבה כמעט כל האסדות רחוקות מעל 100 קילומטר מהחוף, בין 100 ל –

300 קילומטר מהחוף מעל 90 אחוז מהאסדות, ויש רגולציה קפדנית וגם טכנולוגיה שיכולה

לאפשר ניתור רציף, דיווח בזמן אמת וקנסות על פליטות עודפות כך שכולם נהנים גם חברות

הגז, גם הממשלה וגם שוק האנרגיה והאזרחים וגם הסביבה. אומרים שאסדה צפה עוגנת

קונצפט בהיקף גדול ולכן סכנה משמעותית במקרה של חבלה חס ושלום או תקלה ואנחנו

מחזירים אתכם לנתונים שאמרנו קודם רק 1 אחוז מגיע לחוף ושם אפשר לטפל בקרבת החוף

אסור לטפל, במרחק של מים מהחוף אסור לטפל, במרחק של פחות מ – 20 מטר עומק אסור

לטפל כך שבכל הבחינות האלה נכון שהאסדה תהיה צפה. שוב תראו בסוף כנראה שהעולם

יעבור לאנרגיות מתחדשות ואז לא יהיה לנו את כל הסכנות האלה אבל כיום כל עוד אנחנו

בתקופת הביניים שבה עוברים להשתמש בגז טבעי אז למזער את הסכנות לסביבה ולאדם,

הסכנות הם אדירות מחקרים בעולם אומרים שהגז הטבעי על אף שהוא נקרא טבעי בסך הכל

לא מזהם פחות מתייחסים מקצה לקצה מרגע שמפיקים אותו ועד לרגע שמזרימים אותו ללקוח

הקצה הוא כוח הקצה הוא לא מסיים פחות מאשר נפט או פחם או מזוט וכן הלאה ולזה צריך

להתייחס. אני רוצה לסיים במשפט אחד ממדרש רמב"ם בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את

האדם הראשון ... על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשיי כמה נעים ומשובחים הם וכל מה

שבראתי בשבילך בראתי תן עדתך שלא לקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן

אחריך. תודה על ההקשבה.

שוקי ארליך: תאמר לי השאלה לא הצלחתי הסיכום למיקום המוצע הוא רווח לספקים? האם הכל פה כסף?

יוני ספיר: התשובה היא כן התשובה היא כן. התשובה היא במילה אחת זה כן וכן זה אבל

התשובה היא מאוד מרוכבת.

תמנה שמאלי: יש לי שתי שאלות, אחת מטרת ההצגה של הדברים שלך זה כדי שנצביע בעד

או נגד כמועצה?

יוני ספיר: כן.

תמנה שמאלי: אז אני אשאל את השאלה הבאה ומראש אני אגיד שאני אצביע שאני נגד

המהלך הזה. שלא יהיה פה אסדות גז?

אלי ברכה: את נגד את רוצה שיהיו?

תמנה שמאלי: לא. השאלה שנשאלת אולי זאת שאלת תם, אם היה יושב פה ראש הממשלה

או שר האנרגיה הם היו מסתכלים בעיניים והיו אמורים לי שהכל זה כסף וחיי

אדם במדינת ישראל לא, ראיתי את כל ה... מה הם יגידו?

יוני ספיר: ישבנו כמה פעמים עם שר האנרגיה הוא כל פעם חוזר על המנטרות שתיארתי

פה ואנחנו רואים את התשובות, לא הצלחנו לצערי לייצר אצלנו קשר לסכנות,

שלחנו אליו מומחים בין לאומיים כולל הביולוגיה מספר אחת בעולם לתקנות

שפך הוא גם משרד האנרגיה וגם משרד להגנת הסביבה לא הצלחנו לצערי

לייצר כשל יש שם . הם לא מבינים שאנחנו לא מתכוונים לעכב הפתרון שאנחנו

מציעים זה הפתרון שהחברה עצמה הציעה, זאת אומרת הממשלה עצמה ככל

הנראה לפי טענת החברה כפתה עליי לשנות את המתווה לדעתי מחוסר הבנה

או ידיעה או שיקולים אחרים שאני לא ער להם, בכל מקרה שאנחנו באים

ומדברים על משרדי הדגל אנחנו לצערי אני אומר את זה בצער רב אנחנו מגלים

בורות מאוד גדולה, אנחנו מביאים להם דו"חות בין לאומיים, אוספים במימון

המונים ובסיוע של רשויות את הכספים ומומחים מספר אחד בעולם כדי

להראות להם מה עושים במדינות אחרות, איך מתנהלים במדינות אחרות ויש

שם איזה שהיא ריצת אמוק למימוש הפרויקט הזה בלוח הזמנים, אנחנו

אומרים שוב ושוב המימוש בסינריו הזה שאנחנו מציעים לא דוחה את לוח

הזמנים וגורם לכולם להיות ... גם לאזרחים וגם לסביבה.

תמנה שמאלי: ומה הערכה שלכם שתצליחו לעצור את זה?

יוני ספיר: 100 אחוז, המתווה הזה הוא אסון לישראל, ברמה האישית אני חושב שיש פה

סכנה אסטרטגית כניסה אליו הרבה יותר גדולה מאשר הסכנה ההיררכית.

אורלי עמיר: שני דברים אחד ממה שקראתי בימים האחרונים אני מבינה שהטיעון העיקרי

של אלה שתומכים אלה שנגדכם זה שהאכיפה במים הכלכליים של ישראל היא

כמעט בלתי אפשרית זאת אומרת אי אפשר להחיל את החוקים ואת הרגולציה

וזה אתה אמרת כלומר התשובה שלכם שהיתה במצגת היתה קצת לא ברורה

לי לפחות.

יוני ספיר: אני אשלים. תראי יש על המדוכה עכשיו חוק אזור הימיים, חוק האזורים הימיים

אמור להגדיר את החוק הישראלי במים הכלכליים מחוץ למים הטריטוריאליים,

מה שמשרד האנרגיה מקדם שמה שיהיה שם זה משרד הבריאות מחוץ לנו,

המשרד להגנת הסביבה יהיה מחוץ לנו בלי סמכויות, והסמכויות הבלעדיות

יהיו של משרד האנרגיה ויהיה הגורם המפקח וגם הגורם המפתח.

אורלי עמיר: ולא משרד הביטחון?

יוני ספיר: לא רק משרד האנרגיה במים הכלכליים, וזה אנחנו כמובן מתנגדים לחוק לא

רק אנחנו כל הארגונים הירוקים מקצה לקצה מתנגדים, שורה ארוכה של

ארגונים נוספים. יש שם ניסיון לתת למשרד האנרגיה את כל הסמכויות כולל

הסמכות בנושא חוק התכנון והבניה שעל פי היועץ המשפטי לממשלה כבר יש

לו והרי הוא כבר השתמש בזה כבר חתם, השר שטייניץ בשנה שעברה עבור

... היוונית, הוא חתם להם אישור לפתח את המאגרים כאלה שקטנים

באמצעות אסדה צפה והיא מתקדמת לעבר זה שזה פתרון מצוין מבחינתנו

ואנחנו מברכים עליו זאת אומרת אנחנו אומרים קודם כל ברגולציה הקיימת ד

- היום אתה יכול עשית את זה בעבר.

אורלי עמיר: מה להחיל את החוק על המים הכלכליים?

יוני ספיר: לא אני לא מדבר על החלת החוק אני מדבר על זה שיש לו סמכות ובג"צ אישר

את זה אגב לפני חודשיים, שלושה בג"צ אישר את זה כי החברה להגנת הטבע

ואדם טבע ודין עתרו לבג"צ כנגד מתווה הפיתוח של כריש ותנין בגלל נושא

חוק האזורים הימיים זה נושא מורכב אבל בקצרה בג"צ אמר בשורה התחתונה

הרגולציה במים כלכליים וקיימת והיא מספקת לעילה ולעילה מתוקף חוק הנפט

וההרשאות שנותן הממונה על הנפט, זאת אומרת בעיני בג"צ הרגולציה

מספקת, בעינינו אנחנו מנסים להגיע לרגולציה יותר טובה באמצעות חוק

האזורים הימיים אנחנו נקווה שתמצא אוזן קשבת, אבל בכל מקרה מה שקורה,

מודל שקורה בעולם למשל נורבגיה שהזכרתי הוא מודל שבו יש רגולציה מלאה

בכל המים הכלכליים, יש ניתור רציף יש משמעות אדירה לניתור רציף לעומת

איגום, כלומר חישוב תיאורטי אני אסביר כי באסדת תמר מספרים שיש 1200

טון אבל אין נתור רציף על כל מוקד פליטה ופריקה, יש מרפסות לא תקניות

לארובות ולא מצליחים לבצע ניתור כך מקובל בעולם בכל העולם המערבי

הנאור אז המשמעות שזה שאת מקבלת נתונים שהם חלקיים שהם חסרים,

1200 שאת רואה בתמר להערכתנו מדובר מעל 2000 ואנחנו אומרים

שבאסדות אחרות של נובל אנרג'י בעולם יש מעל 2000 כך שיש אפשרות גם

להגיע טכנולוגית לניתור מלא, לניתור רציף גם להגיע לתוצאות און ליין במשרדי

הממשלה שיעשו על זה ... גם לקנוס על עודפי פליטה כמו שנהוג בנורבגיה גם

להרחיק את האסדות וגם כמובן שחברות האנרגיה במשק האנרגיה יהיו היפי

כי הגז יגיע בזמן בלי לסכן את ...

אורלי עמיר: השאלה השניה היא לא דיברת על התכנית שאני הבנתי שיש תכנית, התכנית

הבאה שלהם זה להקים בנתניה שזה ממש אצלנו בבית, ומה ההשפעה של

המאבק הזה על התכנית העתידית הזאת?

יוני ספיר: נכון, אנחנו בעצם מנסים להכניס את הרגל בדלת ולעצור את המתווה, אני לא

מדבר על ישראל סליחה אבל חזון אבו דבי, זאת אומרת מי שפעם טס מעל

אבו דבי ראה הרבה מאוד אסדות לאורך החוף אז תכנית המתאר מאפשרת

להקים, לפי תכנית המתאר עשרות אסדות כרגע מדברים על ,5 4 בפוליגון

הדרומי באזור של מול חוף בית ינאי ועד נתניה, ועוד במתחם הצפוני ששם

מקימים את אסדת ליוויתן שהיא אסדה ענקית אולי האסדה הגדולה ביותר

בעולם, והכוונה של הממשלה באמת להמשיך במתווה הזה אם נצליח במאבק

הזה לא תותר הקמת אסדות לאורך החוף הישראלי זאת אומרת זה אבן הבוחן

לכן המאבק הזה כל כך משמעותי גם כל כך נוקב, כל כך עוצמתי במשך שנתיים

גם בבתי משפט גם בציבוריות, גם בתקשורת.

דובר: אני רק אוסיף עוד משהו לשאלה הקודמת, בנושא אכיפה נגיד שאי אפשר

לעשות אכיפה במים הכלכליים וזה לא נכון מה אתם חושבים שתושבי מפרץ

חיפה מעדיפים את בזן עם האכיפה הקיימת עם 1500 חריגות שאף אחד לא

מתייחס אליהן או בזן 120 קילומטר רחוק בים ובלי אכיפות.

צילי סלע: רציתי לשאול שאלה שהרי, כריש ותנין אושרו עכשיו על פי ... איך הממשלה

או משרד האנרגיה מסביר את השונות בין שתי האופציות האלה?

יוני ספיר: אז הם אומרים כך, הם אומרים כריש ותנין הם לא מהווים אסטרטגי וליוויתן

הוא אסטרטגי אז לכן צריך לקרב את המאגר האסטרטגי עבור הביטחון.

שאנחנו מסתכלים על אסטרטגי זה מתפצל לשניים פעם אחת ביטחון דיברנו

על זה קצת אם תרצו נרחיב ופעם שניה זה ביטחון האנרגטי, ואז אנחנו

מסתכלים כריש ותנין יודעים אך ורק לצריכה מקורית הם חתומים עכשיו על

מעל 4 מיליארד מטר מורכב בזים בפועל עם השוק הישראלי, לווייתן מיועד

ברובו לייצוא, הוא חתום עכשיו על 1.3 מיליארד מטר מורכב שזה כמו שאתם

יודעים זה פחות משליש מכריש ותנין וגם זה יש שם הסכם גישור ל – 8

חודשים, תורידו את ההסכם גישור הוא בפחות מ – ,1 0.8 זאת אומרת ליוויתן

כמעט לא רלבנטי לשוק הישראלי. אז ככה שאין שום משמעות לביטחון

האנרגטי.

צילי סלע: אז אולי אסטרטגי.

יוני ספיר: אז התשובה היא תשמעי יש פה הרבה מאוד נעלמים אין כמעט טיעון שנותנים

לנו ואנחנו לא הופכים אותו על פיו, משהו פה לא עובד נכון אני חושב שמשרד

האנרגיה הדברים יכול להיות מחוסר ידע, יכול להיות מחוסר הבנה של

התמונה אני לא בטענה, אנחנו ואני גם לא בא להתייתר ולהיות יהיר

ולהתרברב באמת אנחנו מעסיקים את טובי המומחים בעולם, אני חושב שזה

תהליך שמשרד האנרגיה לא עשה אותו.

עומר סובול: כמה זמן יש לתהליך אל חזור?

יוני ספיר: שאלה מצוינת אנחנו אחרי ש... זאת אומרת תכנית המתאר אושרה בבית

המשפט ויש כבר יישום בפועל ואנחנו עכשיו ב... מאסף, יש 14 היתרים,

עומר סובול: הם יכולים להתיש אתכם בתהליך עד שיעבור התהליך של אל חזור.

יוני ספיר: נכון ולהיפך כי אם לא יגיעו ליבשה ב – 2020 נובל אנרג'י מעבר לכל מה

שסיפרתי עליה היא גם בחברה תזרים מזומנים שלילי כבר מעל 3 שנים

החברה בצרה צרורה היא לא תוכל לעמוד בסיטואציה שבה הגז לא מגיע

במועד ללקוחות ולהתחיל לשלם את החוב הבנקאי, רק ברבעון השני יש לה

תזרים שלילי של 11 מיליארד דולר אז לכן זה בקשה הדדית וזה הסיטואציה

שלנו כרגע לצערי.

מירב קורן: קודם כל תודה על עבודה מדהימה מה המשמעות של תמיכה שלנו זה משהו

ציבורי נכון?

יוני ספיר: זה משהו ציבורי הצהרתי, אנחנו מקימים עכשיו קואליציה של ראשי רשויות

אם תחליטו בעד נצרף אתכם לקואליציה אנחנו רוצים שיהיו נבחרי ציבור

בתחילה לאורך כל החוף הישראלי ובהמשך מכל ישראל, שיבואו ויאמרו

לממשלה פה אחד תשקלי מחדש את ה... שלך.

מאיר דור: מי משלם לכל המומחים האלה שמגיעים לארץ?

יוני ספיר: אנחנו זה עמותה. מקורות המימון הראשונים של העמותה הם קיבוצים לאורך

החוף אחר כך התחלנו לעשות קמפיינים של .. המונים זה כבר קמפיין עשירי

מי שרוצה יכול לבדוק שומרי הבית גיוס חירום גייסנו כבר 350 אלף בסבב

הנוכחי או יותר, ואנחנו נמשיך ונגייס כסף מהציבור, המקור השלישי זה רשויות

מקומיות, רשויות מקומיות עד היום תמכו בנו בעיקר בהסעות לאירועים, זיכרון

יעקב מימנה דו"ח ביטחוני, אז ככה שכל רשות נותנת מה שהיא יכולה בהיבטים

האלה כמובן כל סיוע יבורך.

הילה טרייבר: העמדה של החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין שהם לא מצטרפים אליכם

כי משהו מההיכרות שלי עם הגורמים האלה הם לא מפחדים להגיד למדינה

שזה לא נראה להם ועדיין שני הגופים הרשמיים שיושבים במוסדות התכנון לא

אתכם.

יוני ספיר: תראו לגבי אדם טבע ודין יש להם שם .. של עורכי דין יש להם מומחה לבדיקת

זיהום האוויר, בתוך בית ד"ר ויינגר והוא נתן דו"ח מפורט והוא טוען שעל פי

נתוני היצרן על פי נתוני המפתח לא צפוי זיהום אוויר, ובאמת זה גם מה

שאנרג'י אומרת רק שהוא מסייג שם בשני דברים, אחד אין לו מושג בקצב

הפליטות כי הוא מהנדס אסדות הוא ורק מהנדס אסדות יכול להגיד את הדבר

הזה, ודבר שני הוא מראה שם טבלאות והוא מראה טבלאות תרחישים ויש

בתוך התרחישים חוסר וודאות של 5 סדרי גודל. זה כמו שמייבאים רכב חדש

לארץ לא יודעים אם הוא יעצור אחרי מטר או אחרי 10 קילומטר. עכשיו שני

הגורמים של ד"ר ויינגר שזה פרופסור ברודאי מהטכניון ופרופסור

מהאוניברסיטה העברית חולקים על דעתו, והכינו מודל שהראינו אותו למשרד

הגנת הסביבה ואכן משרד להגנת הסביבה הכריח את נובל אנרג'י לשמחתנו

המשרד להגנת הסביבה משתף פעולה, היינו במצב הרבה פחות טוב במשרד

להגנת הסביבה אם הוא לא היה משתף פעולה הוא פתוח בהתחלה הוא היה

נעול עכשיו הוא ונפתח. הוא הכריח את נובל אנרג'י להריץ מודל אחר התוצאות

לא היו טובות בעינינו אז הוא הלך למומחה לראשונה בתולדות ישראל, מומחה

צד ג' והמומחה באמת הראה שצריך להשתמש באותה סימולציה שנקראת קל

בך בגישה שלנו עכשיו אנחנו מגישים לו את הדו"ח של ברודאי דו"ח חתום

ומפורט כך שכל מה שנוגע לזיהום אוויר לדעתנו יש פשוט טעות.

אורלי עמיר: הם בעיקר טוענים לפי נייר עמדה אחרון שהם הציעו הם בעיקר טוענים על

הקושי באכיפה במים הכלכליים והטיעון הנוסף שלהם זה שהשתהו מידי והיום

אחרי שכבר בנו וזה זה יעכב ויעלה המון כסף אלה הטיעונים שלהם לא טיעונים

לגופו של עניין של הזיהום זה פחות.

יוני ספיר: לגבי ההשתהות אנחנו קודם כל גם את פרויקט הלביא יצרו אחרי 3 אבי טיפוס

ואנחנו חושבים שהסכנה היא כל כך משמעותית , כל כך גדולה שצריך לעצור

עכשיו ואנחנו חושבים גם שהפיצוי שהממשלה לנובל אנרג'י ולזכיינית תהיה

מינורית, ככה אנחנו מאמינים ועשינו תחשיבים כלכליים בעניין הזה.

אורלי עמיר: אני אומרת שהטיעונים שלהם לא היו באמת על עניין הזיהום והזה בעיקר אלא

יותר טיעונים חיצוניים כאלה.

יוני ספיר: אני עונה מיד לנושא האכיפה תראי המשרד להגנת הסביבה עכשיו בלחצנו

התחיל לאכוף גם את אסדת תמר, רגולציה על אסדת תמר שהיא נמצאת מחוץ

למים הטריטוריאליים לכאורה אין להם סמכות אבל הוא דרש מהם לא היתה

להם היתר פליטה כל השנים הוא דורש מהם עכשיו היתר פליטה והוא דורש

מהם תכנית להפחתת הפליטות זאת אומרת שהטיעון הזה לא נכון גם במים

הכלכליים לא רק בטריטוריאליים. החברה להגנת הטבע בנושא האוויר נסמכה

על אדם טבע ודין ולזה התייחסנו. הנושא השני שהיא מדברת עליו או שני

נושאים אחרים אחד זה רגולציה ואכיפה ולזה התייחסתי כבר והנושא השני זה

היא אומרת שטנק גדול שמכיל קונצפט במרחק של עשרות קילומטרים מהחוף

הוא מסוכן בגלל שהוא נפגע. היתה תקלה בינואר השנה בים סין מרחק של

300 קילומטר מהחוף מכלית שמכילה קונצפט התנגשה במכלית הונג קונגית

שהכילה ... התפוצצה מעצם ההתנגשות זה חומר מאוד דליק ומאוד נפיץ

הקונצפט הזה ויש שם הרעלה של הסביבה הימית לא הגיע שום דבר לא לחופי

יפן, ולא לחופי סין בשל המרחק מהחוף ואנחנו טוענים את הטיעון הזה א' 30

אלף חביות מול החוף קבוע במרחק של 10 קילומטר זו הסכנה הגדולה ולא

100 אלף חביות במרחק של 100 קילומטר מהחוף והדבר השני זה אפשר

לטפל בים מול החוף בקרבה אסור לטפל אסור לטפל וזה מסוכן לטפל והדבר

השלישי ו החשוב לא מגיע לחוף, הסימולציה של משרד האנרגיה ש... כפוף

אליה משרד האנרגיה מראה שרק אחד אחוז מגיע לחוף לא לחוף שלנו לבנון,

סוריה לא לחוף שלנו. לא שאני מאחל להם שיהיה דבר כזה.

אורלי עמיר: ולא אמרנו שום מילה על בעלי החיים בים.

יוני ספיר: כן אז גם פה הפתרון שלנו יש הרבה פחות פגיעה בביולוגיה הימית משום

שהיקף הזיהום האוויר הוא בשני סדר גודל יותר קטן אין שם כמעט ביולוגיה

ימית בעומקים של בין 1600 ל – 1700 מטר כמעט אין ביולוגיה ימית אז לכן

גם מבחינת הביולוגיה הימית כמעט אין פגיעה, רוב הביולוגיה הימית מרוכזת

ביבשת בצפון הארץ בערך 11 קילומטר מהחוף.

דובר: גם הרבה יותר נ.. שעומק המים זה 1700 מטר ולא 80 מטר.

ברק בן אריה: יש לי שתי שאלות קטנות אז הרט"ג הוא בעמדה ניטרלית כי הוא מסכים איתכם

והוא לא מצודד בגישת משרד האנרגיה?

יוני ספיר: לא, הרט"ג זה גוף ממשלתי והרט"ג הוא מעדיף לשתוק אבל אם כופים עליו

הוא יגיד שהוא בעד עמדת הממשלה, הוא מעדיף לשתוק באופן כללי.

ברק בן אריה: ומשרד הביטחון מה עמדתם?

יוני ספיר: תראו משרד הביטחון סיפור פנינו לצה"ל לקבל תגובה בנושא העניין הביטחוני

סך הכל הוא אני יודע להגן בכל זמן ובכל מקום בשביל זה מציידים אותי זו

היתה תשובת צה"ל, זו היתה תשובת צה"ל כל השנים דרך אגב. פנינו למשרד

הביטחון, פנינו למשרד הביטחון ואמרנו שוב משרד האנרגיה אומר שיש להם

דו"ח ביטחוני שנכון להגן על אסדת בקרבת החוף אז הוא אמר הדו"ח הביטחוני

אינו שלנו, דו"ח ביטחוני מטעם משרד האנרגיה, לא ידעתי שמשרד האנרגיה

יודע להנפיק דו"חות ביטחוניים, אבל זו היתה תשובת משרד הביטחון ושהלכו

לבוגי יעלון הוא הלך ובדק עם כל הקולגות שלו שנשארו במשרד הביטחון איש

מהם לא ידע על שינוי התכנית לקרב את אסדה, איש מהם לא אישר מהם

ואיש מהם לא אישר שיש חוות דעת ביטחונית לקרב את האסדה אל החוף.

דובר: בוגי יעלון הצהיר בתצהיר חתום ומסר אותו למפקח המדינה אמר מי שמגיש

חוות דעת ביטחונית זה לא יצא משרד הביטחון, אני מבקש לבדוק ממי.

אלי ברכה: יוני תודה נעשה דיון פנימי בינינו. תודה רבה.

הילה טרייבר: בוא נעשה הפסקה מתודית קטנה כדי שכולם יוכלו להשתתף בהשבעה אז

נשביע את צילי מרים וברק אחרת הם לא נספרים ופבלו סליחה. צילי תתחילי.

צילי סלע: אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי

במועצה.

פבלו לם: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי

במועצה.

מרים דרוק: אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי

במועצה.

ברק בן אריה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי

במועצה.

הילה טרייבר: יופי עכשיו אחר כך תחתמו פה על האמנה ועכשיו אפשר להצביע.

אלי ברכה: אנחנו בסך הכל מתבקשים להצטרף לרשימת רשויות שתומכות בהרחקה.

תומכות במאבק שלהם להרחיק. אני העברתי סבב של שאלות לפני כן כי

בתחילה זה לא היה לגמרי ברור אמרו בוא נרחיק שאלתי מי עוד בעולם כי

קשה לנו, אתה שואל את עצמך גם שהם ענו כאן יש איזה הרמת גבה לפחות

אצלי כולם שותקים רק הם מדברים, זה הארגון הזה והארגון הזה כולם

שותקים, הם די נראים חברה אנחנו מבינים איזה בית באיזה שהוא מקום וכל

מיני גורמים כנראה יכול להיות שהשאלה היא שאלה .כספית אבל שאלתי

אותם שאלות אמרתי בואו נרחיב את היריעה ותאמרו לי איך זה במקומות

אחרים בעולם זה לא באיזה יבשת חשוכת אל אלא במקומות עם מינהל תקין

ובאמת נאמר שמה זה נמצא במרחק של 120 מטר והם נתנו לי רשימה,

קילומטר הם נתנו לי רשימה שלמה של הים הצפוני וכן הלאה מדינות שהם

עם מקום נקי. אני נדמה לי שהם לא כך צריך לעניין אותנו אם המדינה צריכה

לאכוף קשה לאכוף בסדרי עדיפויות זה קודם כל חיי התושבים והזיהום ממילא

כבר עכשיו יודעים שהוא יותר גבוה אם לא כבר יותר גבוה ב – 10 קילומטר

הנוכחיים ממה שהם צפו וחזו אנחנו באנו לשרת את התושבים, לא באנו לשרת

את בעיות האכיפה שלה מדינה או בעיות הביטחון של צה"ל וכל מיני הם

שיפתרו את הבעיות האלה, לא שזה שני חוטים שונים אבל הייעוד שלנו זה

לראות את ההפרש ... נדמה לי בסופו של תהליך גם ההרצאה הזאת וגם

השיחות שניהלתי איתם לפני כן כולל מיילים ארוכים נראה לי שההצעה פשוטה

אני רציתי בין היתר בשאלות רציתי לדעת אם אנחנו תומכים נמצא את עצמנו

בעמדה לא נוחה כמועצה מול גופים כאלה ואחרים שאולי לא תומכים, שאולי

אנחנו נגלה יום אחד מישהו אומר לנו חברה אתם פה אז למה אנחנו לא יכולים

ללכת לשם לא מצאתי את זה, באמת שלא מצאתי שום מקום שבו אנחנו

צריכים להחליט בין שתי עמדות כדבר אחר שלנו נפגע.

צילי סלע: מה גם שכל התכנית המקורית היתה על 120 קילומטר.

אלי ברכה: אורלי זה היתה שאלה נוספת שלי ושאלתי גם אם אנחנו נניח מתנגדים לאותו

מקום לאסדה שנמצאת ליד חיפה אם ההתנגדות בחיפה נקבל אותה בנתניה

זה גם שאלה.

שוקי ארליך: הם אמרו שממילא יגיע לנתניה בלי שום קשר.

אורלי עמיר: אם יש ערבות הדדית הם ילחמו בשבילנו.

אלי ברכה: זה גם שאלה. אין ערבות הדדית.

אורלי עמיר: לא אבל סליחה הם לא נלחמים להזיז את זה משם הם נלחמים להרחיק את

זה ללב ים זה משהו אחר.

אלי ברכה: התשובה שלי לעצמי היתה שאם אנחנו נילחם על הצפון לא נקבל אותו בדרום

אלא נרחיק את כולם. אחרי שהראשון והשני יהיו כאן, יהיו שם יהיו גם כאלה

פה. גם פה יהיה קרוב לא נוכל להגיד אחר כך לנו זה לא מתאים.

פבלו לם: האם אנחנו שמענו באופן רשמי גורם ממשרד האנרגיה?

אלי ברכה: לא, לא הגענו אליהם מאותן סיבות שאי אפשר הייה להגיע ולשאול אתה לא

מקבל תשובות בקיצור, חברה יש לנו את מפא"ת אנחנו מנסים להזיז את

מפא"ת את המטרד של מפא"ת מנסים להזיז ולא מצליחים לא נקבל תשובה

שאומרת לנו למה כן ולמה לא, יש להם חומר הרבה יותר מורחב ושם אתה

קורא, אורלי קראה חלק מהחומר ואתה רואה שהם די שקטים ומה שמעלה

סימן שאלה למה כולם די שקטים אולי זה כמו ששוקי אומר הכסף, ויש נטייה

להסכים אבל אני אומר לכם את האמת אני מתקשה שהכסף הוא עד כדי כך

עוצר גופים שלמים בעניין הזה. מה הסכנה אם אנחנו כן מתנגדים? מה הסכנה

אם אנחנו כן מצטרפים, אני לא מוצא סכנה אני חושב שזה צריך להיות כמה

שיותר רחוק. תראה היינו אומרים עכשיו לבית יהושע חברה רוצים לשים לכם

איזה מתקן מזהם כזה או אחר לידכם אתה אומר שישימו אותו רחוק זה בסדר

לא צריכים לידינו התשובה היא פשוטה לדעתי.

דני מנהיים: צריך לעשות את זה בצורה מקצועית כי עכשיו להצטרף לקמפיין ציבורי בכל

זאת זה נושא פוליטי זה לא כזה נחמד פה כמו שהם מתארים בואו נעשה את

זה מקצועית יש הרבה רשויות נאמר יש ערים אנחנו כולה מה 15,000 אלף

איש בקושי.

אלי ברכה: אבל יש שם חוף גדול.

דני מנהיים: לא משנה אנחנו מדברים פה על 4,5 איש מיליון עם הרבה ערים זה צריך להיות

מקצועי וזה למשל לא הבנתי למה אנרג'י ירדה מהאסדה צפה אני הבנתי

שכרגע אין הרבה אסדות גז, גז יש נפט צפות ואני רואה שעם הגז זה די

בהתחלה ואני גם לא מומחה וודאי שלא, אבל צריך שיהיו כל כך הרבה כסף

השקיעו.

אלי ברכה: מה אתה מציע שניקח מומחים עכשיו.

דני מנהיים: לא אנחנו.

אלי ברכה: זה הקבוצה שהתאגדה.

דני מנהיים: אני מרים ידיים.

אלי ברכה: דני אפשר להסתכל על מומחים שהם נתנו שהם נובל אנרג'י שאמרה תישאר

איתם השאלה בסוף למי אתה מאמין.

דני מנהיים: תשמע שאני רוצה את קרן ישראל החדשה מעורבת אני נלחץ מה לעשות.

אורלי עמיר: תקרא הנימוקים של אלה ואת של אלה ותראה מה קורה.

דני מנהיים: אני לא רוצה אנחנו עכשיו עם התכנית הכוללנית אנחנו עומדים מול גופים

ממשלתיים לא יודע אם זה נכון. בוא נפנה אליהם.

שוקי ארליך: לא הבנתי פשוט לא הבנתי. העובדה שקרן ישראל החדשה תומכת בהם בגלל

זה אנחנו לא נתמוך.

דני מנהיים: הוא אומר שהוא רוצה פתרונות יש הרבה פתרונות.

אורלי עמיר: מה שאתה אומר שכסף לעומת בריאות הציבור.

דני מנהיים: לא אני אומר יש גם מקומות שזה נמצא ביבשה ליד הירוק צריך להבין יש עניין

של באמת לשמור אכיפה, אכיפה ותקנים אני לא אומר בואו נבקש מאותם

מומחים שיגדירו מה צריך להיות הביטחון, הבטיחות מה אז מה בגלל שזה

באמצע הים אז זה בסדר שישפכו לים ו... שזה יתפוצץ.

אורלי עמיר: זה יותר בסדר מאשר על החוף שלנו.

צילי סלע: מה שהם אומרים ההבדל הוא ושוב אני לא מומחית בעניין הזה וזה מה

ששמעתי שההבדל הוא שמעל הבאר יש בהגדרה פחות זהום שזה מרוחק.

דני מנהיים: אין מספיק ניסיון.

אורלי אמיר: ואם תביא מומחים ואין ניסיון אז מה ההבדל.

דני מנהיים: אני לא רוצה, אני רוצה שאנחנו כרשויות בפורום, יש פורום רשויות נתניה,

חדרה מה הבעיה לשבת ולבקש אותה.

אלי ברכה: הם חתומים על הזה. הם אמרו שהם כבר בפנים יש רשימה שלמה ראיתם את

הרשימה נכון? יש רשויות שנמצאות לאורך החוף ואנחנו לדעתי בין האחרונים

שעדיין לא הצטרפנו, אני לא רוצה סיכון להצטרפות גם לכוללנית או כל תכנית

אחרת לא מעניינת כל כך בעניין הזה, חברה הצבעה תצביעו כל אחד לפיה

מצפון שלו, מי בעד לצרף את השם שלנו לרשימת הרשויות שרוצות הרחקה

של 120 קילומטר? מי נגד? אין מי נמנע? אין. פה אחד.

הילה טרייבר: נעשה כמה דברים קצרים.

גילי בן יקר: אני חושב שהם ביקשו כסף באיזה שהוא מקום.

הילה טרייבר: לא הם אמרו שכל רשות שהם יצטרכו הם ידעו לבקש אוטובוס וכזה. מינוי

ועדות בהמשך לישיבה הקודמת, למנות את מרים ואת בן להוסיף אותם

להנהלה, מרים דרוק ובן להנהלה. רשות ניקוז, מינינו גם את מאיר וגם את בן

קיבלנו אישור שמותר לנו למנות אחד. בהנהלה זה אתה במליאה יכול להיות

גם בן אבל נציג רשות ניקוז בהנהלה זה בן. אנחנו מחפשים נציגי ציבור לועדות

איכות סביבה זה מול המשרד להגנת הסביבה. לגבי הועדה החקלאית נציגי

ציבור אביב רז מכפר נטר וחקלאים שחר פלש מרשפון ואורי קסטחר מבני ציון

ביקשו להצטרף לועדה החקלאית, אנחנו שמחים לזה יש לכם איזה שהיא בעיה

איתם? אז אפשר למנות הם מתווספים לועדה החקלאית. אני אומרת כבר

מראש אנחנו מחפשים מעומדים גם לדירקטוריון של ביתה חינוך המשותף וגם

מבקשים אני אתן איזה רגע קצר. יש לנו חברה כלכלית שבעצם הקפאנו את

הפעילות שלה, כי אחרי שעשינו כל מיני בדיקות הבנו שאין לנו מה לעשות

בעצם עם חברה כלכלית במועצה כי אין לנו הרחבות, אין בעצם משהו שהצדיק

את הזה משכנו אותם כמה שנים ברק בדיוק יצא, ברק היה בדירקטוריון של

החברה הכלכלית לא סגרנו אותה כי לפתוח מאוד קשה אבל הקפאנו את

הפעילות והפעילות היא באפס, כרגע מי שיושב בדירקטוריון זה ברק, נציגים

של מליאה קודמת אנחנו צריכים למנות נציג אחד לפחות לחברה הכלכלית

בדירקטוריון למרות שאין לה פעילות, את כל הפעילות בסופו של דבר החברה

הכלכלית האצילה סמכויות לאלי. אני ממנה נציג אחד לחברה הכלכלית מכיוון

שהיא לא סגורה, אז אחד אני צריכה מתנדב להיות חבר בוועדה הכלכלית.

מאיר תגיד לברק שהוא נשאר חבר בדירקטוריון.

תמנה שמאלי: מה המשמעות של כל הזכויות של החברה הכלכלית הואצלו?

הילה טרייבר: לא זה לא הואצלו זה נגיד לחתום על הדו"ח הכספי שהוא ב – 0 אני ואלי

במקום לכנס את כולם אבל נגיד עכשיו צריך לשנות את התקנון אז חייבים

לכנס את הדירקטוריון שזה בעצם נגיד ברק, נציג המליאה, נציג העובדים

שזאת אני, ונציג ציבור שנצטרף למצוא מי שיהיה, מיש מסכים להיות נציג

ציבור בחברה הכלכלית.

אני רק אגיד משהו על החברה הכלכלית, ברק היה בדיונים ניסינו כמה שנים

טובות למצוא לה פעילות, לא מצאנו פעילות, קיבלנו החלטה לא לסגור אותה

כי אחר כך לפתוח זה סרט, גם לסגור זה סרט אבל לסגור היתה החלטה היא

כרגע מוקפאת אין בה פעילות, מכרנו את הנכסים שלה, היה לה קרוואן ב –

5000 ₪ שנמכר למועצה, והפסקנו את הפעילות שם היא שימשה בשנים

האחרונות בעיקר לניהול כוח אדם וכרגע אין לה פעילות, הפעילות היא ,0 גם

ככה את הדו"חות הכספיים אמורים לבוא למליאה כאסיפה כללית ככה ששום

דבר זה לא מתחת לרדאר, אבל בדירקטוריון עצמו יהיה בה רק חבר מליאה

בעצם אלי אתה תהיה חבר מליאה. אלי יהיה חבר מליאה, אלי יהיה חבר

מליאה, אני יהיה עובדת ציבור ונמצא עוד נציג ציבור כדי לסגור את

הדירקטוריון הזה. הרעיון הוא שאם נראה בשנים הקרובות שאין לזה עדיין

פעילות בסוף נפעל לסגירה שלה אבל אנחנו כל הזמן עוד מחפשים

אלטרנטיבות שאולי יהיה אפשר לעשות, כולם אומרים חברה כלכלית להיט לא

מצאנו את הערך הנוסף.

תמנה שמואלי: יש לכם אפשרות לשנות לה ייעוד לחברה?

הילה טרייבר: אני אגיד לך מה הבעיה אפשר לשנות לה ייעוד אנחנו לא.

תמנה שמואלי: אם יהיה צורך פה במועצה לחברה אחרת בתחום אחר, סתם בתחום החינוך.

הילה טרייבר: אז אני אגיד לך משהו היום אין סיבה להפעיל חברות עירוניות כי הן כפופות

לאותם כלכלים של הרשות, פעם זה היה מן עוקף רשות היום הם בדיוק באותם

כלכלים ואין טעם, פשוט כל הפעילות שיכולה להיעשות בחברה, יכולה

להיעשות גם במועצה ואין משהו אחר. הדבר היחידי במועצה שהיא לא

מתקזזת על מע"מ בחברה כלכלית כן, שזאת היתה דרך.

צילי סלע: אבל כל המגבלות של שכר ומגבלות של תקנים וכל הדברים האלה.

הילה טרייבר: הכל, הכל מחזיקה המועצה.

אלי ברכה: כל מה שמחזיקה המועצה, כל מה שחל על המועצה עשתה לנו החברה

הכלכלית.

הילה טרייבר: פעם זה היה דרך של מגבלות שכר וכו' הם הבינו את זה חברות ועמותות

עירוניות כפופות לאותם כלכלים אז אין לזה משמעות ולכן אנחנו כן, אנחנו

בחברה הכלכלית שעוד יש לה אולי תיאורטית טיפה אם יהיו פה הרחבות

גדולות או כל פעם יש לנו איזה רעיון אולי שילוט, אולי אשפה אבל כרגע לא

מצאנו עוד שום דבר ולכן זה המצב. אלי ואני ונמצא עוד נציג ציבור שיהיה מוכן

להיות.

שוקי ארליך: כן מאפשר ייעוד משק סגור לבטל מתי שרוצים אם רוצים משהו.

הילה טרייבר: אם רוצים וגם זה לא יכול להיות נגיד שהמועצה תעביר איזה תב"ר ואז היא,

זה צריך להיות גם רווחי בפני עצמו כך שאין לזה משמעות. זה מילוי ועדות.

אחראית חופש המידע שלנו היא אבישי כרמי היא מנהלת מחלקת שירות ומידע

היא בחופשת לידה בזמן שהיא בחופשת לידה אנחנו ממליצים למנות אותי

כאחראית חופש המידע. חופש המידע זה חוק שבעצם תושב יכול לפנות

והמועצה חייבת לענות לו, זה צריך לרכז את הנושאים.

שוקי ארליך: כמה פניות קיבלנו השנה?

הילה טרייבר: יש לנו דו"ח כזה שאנחנו מציגים נציג לכם באחת המליאות הקרובות אבל

אנחנו מקבלים בין 5 ל – 6 פניות בשנה זה לא משהו מאוד זה, זה בעיקר על

ארנונה ואיך אנחנו גובים היטלים ומה עשינו בזה, כמעט ולא תושבים ספציפיים

אלא יותר עמותות וכו', יש לזה משמעות לתפקיד הזה ואני לא אעביר את זה

לאחת העובדות של אבישג ולכן למילוי מקום עד שהיא חוזרת אני אקח את

המילוי הזה. זה רק נפתח לפני שנה ואני אחזיר אותו אליי הדבר הזה. דבר

אחרון מדיניות הפצת מיילים של חברי מליאה, פונים אלינו גם בכנסים גם עם

תושבים השאלה עד כמה אתם מעוניינים שנוציא את המיילים שלכם. זה גם

טלפונים וגם מיילים.

שוקי ארליך: שאתם מוסרים את המיילים שלנו לכאלה שרוצים, זאת אומרת שאת לא

מפיצה.

הילה טרייבר: לא, לא שפונים אליי בבקשה לקבל מיילים של חברי מליאה אנחנו עד היום

נהגנו שאנחנו מקבלים את החומר נגיד מאיזה כנס או קורס ומפיצים לחברי

המליאה, אם אין לכם בעיה אנחנו נשמח לתת את המיילים ישירות שלכם.

פבלו לם: תשאיר כפי שהיה קודם.

צילי סלע: מה זה כולל?

הילה טרייבר: אני אחדד את הסוגיה אם פנה אליי המפע"ם ורוצה לעשותה דרכה לנבחרים,

או מפיץ כל מיני קורסים אני יכולה להגיד שהדרות וקורסים וזה אני עושה

שאנחנו מקבלים ומפיצים לכם, אם יפנה תושב ספציפית שרוצה לטפל באיזה

שהוא נושא אז אני לא אבק ממנו להפיץ אליי כי לפעמים הוא לא רוצה שאני

אקבל את זה אז , אז אני אתן לו אבל בוא נחליט שיש מה שקשור בעבודה

הציבורית שלכם ומה שקשור לאדמיניסטרציה ונחלק את זה לשני, למעשה

את, תושבים יקבלו. בסדר מקובל עליכם?

פבלו לם: אני לא רוצה.

הילה טרייבר: אוקיי מי שלא רוצה לא חייבים להפיץ אפשר לעשות את זה דרכינו. כדי שלחרר

בסוף את סיוונה שיושבת פה מנהלת מחלקה מוניציפלית.

פבלו לם: חסר משהו בועדות הנושא של השקעות פיננסיות.

הילה טרייבר: הועדה להשקעות היא ועדה פנימית של המועצה, בחוק היא לא דורשת חברי

מליאה, ועדת ההשקעות מורכבת מהגזבר, ממנכ"ל ועכשיו פבלו אתה רוצה

להישאר משקיף בועדה אין בעיה במילא כל ההחלטות נפיץ אותם אבל זה לא

ועדה שדורשת בנוכחות שלה חבר מליאה. אתה מוזמן.

פבלו לם: בזמנו שהיה דיון על הנושא הזה הוחלט ששני חברי מליאה יהיו משקיפים אני

חושב שזה לטובת.

הילה טרייבר: אין בעיה זה לא ועדה שדורשת מינוי אבל בקושי הצלחנו לגייס חברים בועדות

הקודמות אבל אם אתה רוצה בשמחה ואם מישהו עוד רוצה.

שוקי ארליך: יש תכנית שנתית?

הילה טרייבר: לא זה, אתה יכול לשבת עם הגזברית ולראות את הזה אם זה מעניין אני יכולה

לתת.

מירב קורן: אני רוצה להבין לגבי ועדה לאיכות הסביבה עד שלא ממנים את שני הנציגים

אי אפשר לקיים ישיבה?

הילה טרייבר: עד שלא ממנים 2 נציגים אין לך קוורום חוקי.

צילי סלע: איזה נציגים נציגי ציבור? יש כבר שלושה שרוצים.

הילה טרייבר: יש הרבה יותר אבל זה לא עובד ככה, הרעיון הוא בועדת איכות הסביבה שאחד

מהנציגים זה המועצה בהתייעצות עם הגוף הנציג הירוק שיושב פה ואחד הם

בכלל ממנים, לקחנו את הרשימה של האנשים הדס מטפלת בכלל להבין מי

הגוף הירוק שמייצג אותנו כי יש ארגון שנקרא חיים בסביבה שטוען שזה הוא.

צילי סלע: מי בוחר את הגוף הירוק?

הילה טרייבר: המשרד להגנת הסביבה אמור להיות גוף ירוק ייצוג של האזור שלנו.

צילי סלע: זה לא מי שהיה בשנה שעברה?

הילה טרייבר: מי היה שנה שעברה?

צילי סלע: לא יודעת הועדה הזאת פועלת לא.

הילה טרייבר: היא פעלה לפני שמינו את האנשים עשינו את זה בהתייעצות במשרד להגנת

הסביבה עם ליאורה ניצן שהיתה זה, והיום פנינו אליהם עוד פעם שיגידו לנו

מי הגוף שיגידו לנו אין גוף נבחר אנחנו. בסוף אנחנו צריכים, הם כתבו לנו

מכתב חיים בסביבה שהם רוצים להיות הגוף הירוק שלנו. לא יודעת מי.

צילי סלע: מי מחליט על זה לא הצלחתי להבין.

הילה טרייבר: המשרד, אנחנו פנינו למשרד להגנת הסביבה. פנינו למשרד להגנת הסביבה.

הוא טוען שהוא הגוף, הוא לא פנה אלינו שהוא רוצה הוא אומר אני הגוף הירוק

שעובר בשבילכם את הזה, אמרתי אני רוצה שיגידו לי שזה הוא ולא מישה

אחר. ביקשתי מהדס לפנות למשרד להגנת הסביבה לשאול אותם מי הגוף אם

יגידו לנו אין גוף לא צריך נבחר אנחנו אנשים, אם יגידו זה , זה. כרגע בגלל

הדיאלוג שהדס עוד לא חזרה עם תשובה מהמשרד אין לי נציגים, לועדת איכות

הסביבה יש כמות נציגים יפה שרוצה להיות, אפשר רק שניים, כולם יכולים

להיות מוזמנים אבל רק שניים יכולים להצביע בתוך הועדה, זה ועדת איכות

סביבה. זהו. שימור אתרים מרים היא עובדת. אני צריכה מישהו אחר.

מרים דרוק: לגבי החברה הכלכלית הייתי שמחה שנעשה דיון בפורום מצומצם יכול להיות

בהנהלה זה מתאים, האם לחברה כזאת יכול להיות ערך מוסף כלכלי למועצה.

הילה טרייבר: א' אפשר עשינו את זה גם במליאה באחת המליאות היו על זה שיחות, גם

בדירקטוריון של החברה הכלכלית והבאנו לדירקטוריון גם ברק ישב אנשים

מבחוץ שלימדו אותנו מה עושים במקומות אחרים, ונעשה דיון בהנהלה, אני

אסביר לך את כל הדברים שלמדנו בדרך למה בעצם במועצה שלא מנהלת את

הפיתוח בישובים שלה זה הרבה פחות יעיל. זאת אומרת בגדול כל ישוב עשה

לעצמו את ההרחבות, בדרך כלל החברות הכלכליות עשו את ההרחבות

בישובים, הם מתעסקים בפיתוח של אזורי תעשייה.

אלי ברכה: אמרו לנו תראו איך זה ברעננה למשל, ... 150 מיליון ₪ גירעון.

מרים דרוק: יש חברות כלכליות רווחיות ויש מועצות מקומיות שהם גם של ישובים כמו שלנו

של מושבים וקיבוצים שעושים שם חיל, יש לי חברה שהיא גם מנהלת החברה

הכלכלית.

הילה טרייבר: איפה שיש תקציבים שמגיעים. בוא נעשה על זה דיון בהנהלה.

תמנה שמאלי: אני גם רוצה ואני רוצה להביא מישהו שהיה מנכ"ל חברה כלכלית.

הילה טרייבר: אין בעיה אנחנו חיפשנו לזה בנרות.

תמנה שמאלי: אני בשמחה אביא.

הילה טרייבר: התכנית של סיוונה נגזרת מהתכנית שלי. אני רק אגיד מה נעשה פה בשנים

האחרונות, באופן עקרוני מה שקורה זה שמליאת המועצה קובעת בעצם

נותנת, ראש המועצה ממליץ והמליאה יכולה להחליט בעצם דגשים לתכנית

העבודה לאותה שנה, אני לוקחת את הדגשים האלה בונה תכנית עבודה

שממני היא עוברת למנהלי המחלקות וכך הלאה. מה שאתם רואים בתכנית

העבודה זה לא כל התקציב זה הדברים שהם שונים, שהם תוספתיים שהם

לא הקשיח לא משכורות למשל אלא אם כן זה משרה חדשה ולא דברים שאין

לנו ברירה אלא לדוגמא פינוי אשפה שהוא קבוע במכרז אין מה לדבר עליו הוא

לא בתכנית עבודה, הוא אמנם כמעט 10 מיליון ₪ אבל הוא קבוע בזה.

צילי סלע: כמה באחוזים יש לך את החלק המשתנה הזה? כמה קבוע?

הילה טרייבר: 30 אחוז זה משתנה שגם הוא את יודעת תגדירי משתנה כי המועצה החליטה

לתת 4,200 ש"ח לתלמיד בבית ספר אז מבחינתי זה קבוע תיאורטית הייתי

יכולה לשנות.

צילי סלע: לא בין שנה אחת לשנה שניה.

הילה טרייבר: אז אני אומרת 4,200 הוא כבר שנים ככה, אז על פניו זה מבחינתי קשיח הוא

לא זה כי אין שינויים אבל אם השנה החלטנו לתת בגלל צמצום שעות של בנט

והחלטנו את זה עוד במליאה הקודמת בגלל צמצום השעות שבנט עשה בשעות

רוחב בבתי הספר המועצה נתנה עוד כסף לבתי הספר כדי לצמצם את

הפערים, אז זה יופיע בתכנית עבודה אבל הוא לא 4,200 אלא רק ...

צילי סלע: וזה 30 אחוז, אנחנו מדברים על 30 אחוז עכשיו? סדר גודל.

הילה טרייבר: בערך משהו כזה. גם צריך להגיד תראו כל הארנונה של המועצה היא 60 מיליון

₪, זאת אומרת זה בעצם הסך הכל שהוא בעצם איזה שהוא גמיש כל השאר

זה כספים שמגיעים או ממשרדי ממשלה שזה מצ'ינג וכאלה שהוא צבוע.

צילי סלע: כמה סך התקציב הצבוע שיש לך שהוא מגיע ממקורות אחרים שהוא לא

ארנונה?

הילה טרייבר: בוא נגיד משהו כמו ,30 20 מיליון זה דברים, אבל גם את תראי את זה בתקציב

זה יותר קשה להסביר את זה כי לדוגמא גני ילדים, בתי ספר לא מגיע אלינו,

גני ילדים גננות וחלק מהסייעות אבל זה עובד לועדים יש לזה זה לא לגמרי.

אני רק אגיד בגדול אני לא אכניס אתכם לשנת 2017 עד הסוף, בשנת 2018

היתה מטרה בעצם לחזק את השדרה של העובדים במועצה כולל עוד לא

הגעתם לזה זה יהיה פה, כולל השינוי הארגוני ולעשות פורום של.

שוקי ארליך: כמה מנהלים, ביטוח מנהלים?

הילה טרייבר: לא ביטוח מנהלים יש לנו 6 מנהלי, יש 6 מנהלי מה שנקרא אגפים שזה עוד

לא אגפים זה יהיה אגפים אחרי השינוי, וחוץ מזה יש מנהלי תחומים ומחלקות

בתוך המחלקות. בביטוח מנהלים עשינו בעצם 2 פורומים אחד למנהלי על

והשני למנהלי ביניים שזה יצא משהו כמו 15 מנהלים שעברו את זה, חוץ מזה

מנהלים חדשים שקיבלו ליווי יותר צמוד, אנשים שהתקדמו קיבלו ליווי קצת

יותר צמוד. הקמנו אגף שירותים מוניציפליים שזה המנהל עומר בעצם כל. מה

שקיים זה כבר קיים ב – ,2018 מכיוון שב – 2019 יש לזה שינוי אנחנו נביא

את המבנה הארגוני השלם אני אומרת מה היה, עומר כבר נמצא פה וזה לא

משהו לדיון אבל עומר לדוגמא לקח אגף שעד היום לא היה לו מנהל הם היו

כפופים ישירות אליי שזה פיקוח, תחבורה, שפ"ע הכל היה בעצם ישירות פנימי

ועומר לקח והפך את זה לאיזה שהיא אגף מחלקה. הקמנו אגף של שירותים

מוניציפליים והתחלנו להטמיע שדרות של ארגון לומר של כל מיני ניתוח מקרים

וכו'. לא הכל הצלחנו לעמוד בו אבל אלה בעצם ההצלחות שלנו מה שכן הצלחנו

זאת היתה מטרה אחת. מטרה שניה היתה ניהול ובקרה הטמעת שדרות

עבודה מאפשרות ניהול ובקרה על פעולות המחלקה והטמעת עבודה של משוב

ובקרה לעובדים, 90 אחוז מהעובדים עברו תהליך של משוב בשנה שעברה,

שעכשיו הם עוברים את החלק השני שלו, וברוב המחלקת מתקיימות ישיבות

צוות ומועבר דיווח אליי על מה התקיימה הישיבה וכו'.

שוקי ארליך: גם במשוב הפוך ... על המנהלים?

הילה טרייבר: על המנהלים זאת אומרת זה שיחה כל אחד ממלא את המשוב של עצמו

יושבים עם המנהל והוא גם יכול להגיד, וגם יש לו מקום להגיד על המנהל את

המשוב.

שוקי ארליך: זאת אומרת לא נעשה מצב פורמלי של משוב הפוך שכותבים במענה ל...

הילה טרייבר: לא, לא. בנוסף היתה לנו תפיסת שירות חדשה שהתחלנו אותה במועצה

שהיתה בעצם ה - תפיסת שירות, אנחנו נציג לכם אותה היא כבר הוצגה קודם

אבל תפיסת השירות מדברת על כאן אישי ומחויב אנחנו מטמיעים אותה בתוך

אמנת השירות ובתוך העבודה מול העובדים האס אל אי וכו', אלה היו בעצם

הדגשים בשנת 2018 אמרה מליאת המועצה וזה היה שירות, זה היה הרחבת

סל שירותים לתושב בהתאם לצרכים, עיגון דיון משאבי מידע ברחבי המועצה.

תמנה שמאלי: מה זה הרחבת סל השירותים לתושב?

הילה טרייבר: הרחבת סל השירותים לדוגמא התחלנו מרכז גישור לדוגמא הוספנו שירותים

שלא היו קיימים. והגברת תחושת הביטחון המועצתי, פיתחנו נגיד אפרופו

תכניות חדשות, פיתחנו את תחום הספורט שלא היה קיים כמעט, גייסנו

מנהלת מחלקת ספורט, התחלנו את המרכז גישור יש עוד ברים שתיכף באים

לידי ביטוי בזה של המחלקה. תחושת הביטחון המועצתית, עברנו כל מנהלי

המכלולים עברו הדרכה בנושא של חירום, היתה לנו ביקורת של משרד

לביטחון פנים קיבלנו בה 92 שגם על זה התווכחנו יותר כי היה מגיע יותר, הם

נתנו לנו 85 כי לא היה לנו סקר תמיר ואז כתבתי להם סקר תמיר זה שלכם

פיקוד העורף אמור להעביר אליי סקר תמיר אז איך אתם נותנים לי על זה ציון

אז השתכנעו ונתנו ,92 אבל זה רק מראה איך זה.

שוקי ארליך: רשום לך בתכנית הסיטי קונטקט זה משהו שהוא קריטי מביא לקפיצת מדרגה

הבאה.

הילה טרייבר: זה ב – .2019 האפליקציה קיימת 3 שנים היא אל רק מ – ,2018 וב – 2019

דרך אגב זה לא מדויק אני אגיד למה מבדיקה שעשינו על הסיטי קונטקט או

על מערכת אחרת הבדיקה בכל הערים ובכל המקומות האחוזים של אנשים

שמורידים אותה זהים לאחוזים שמורידים אצלנו ולא משנה איזה שיווק עשית.

שוקי ארליך: אני מדבר על הועדים המקומיים.

הילה טרייבר: רגע ועדים מקומיים זה לא אותו דבר, חלק מהועדים המקומיים עובדים עם

קהילה נט, זה לא כזה פשוט. השנה בסיטי קונטקט רצינו לעשות פיילוט לראות

אם המערכת שלנו תהיה ביישוב האם זה יגדיל את השימוש בה כדי לעשות

את הפיילוט המפתח של סיטי קונטקט אמור לעשות פיתוח לזה הוא אמור

לעשות את זה ב – ,2019 אנחנו נכנסים לתכנית העבודה של 2019 אז חבל,

אבל עוד אמירה אחת קטנה כל הבדיקה של התהליך הזה של בכלל

האפליקציה, ... ומערכת סי אר אן זה משהו שאנחנו עושים מחדש בשנת

2019 בדיקה.

שוקי ארליך: למועצה אזורית יש לה ייחוד בולט לעומת עיר.

הילה טרייבר: סיטי קונטקט בכל המועצות האזוריות כמעט עמק חפר, לב השרון כולם

באחוזים הורידו אותו כמעט אותו מספר של אנשים והוא תאם למבנה של

המועצה. 400 תושבים הורידו את הסיטי קונטקט בחוף השרון מתוך 15000

תושבים.

צילי סלע: מה זה הסיטי קונטקט?

הילה טרייבר: סיטי קונטקט זה מערכת אפליקציה שיש למועצה להעברת מידע לתלונות על

מפגעים וכו'.

צילי סלע: לא ידענו על זה.

פבלו לם: זאת הבעיה שזה לא הגיע לתושבים.

הילה טרייבר: אני לא מסכימה עם זה יש משהו אני חייבת להגיד לך סוד כמוס אני שולחת

את ההופעה לפוליקר בדיוק כמוש אני שולחת על הסיטי קונטקט בפוליקר יש

לי 800 אנשים ובסיטי קונטקט נרשמים לי .300 זה חלק מהעניין של אתה

יודע הדרך לשווק את הסיטי קונטקט זה להגיד שמי שסיטי קונטקט מקבל

ראשון את הכרטיסים לתרבות נכון אבל אז גם הייתי שם ואז באים לאוכלוסייה

המבוגרת ואומרת רגע זה לא פייר ואני מאבדת את הזכות.

שוקי ארליך: אבל סיטי קונטקט מדווח במקביל דיווח של תושב למועצה גם לועד המקומי

למשל?

הילה טרייבר: כרגע הוא מדווח רק במועצה.

שוקי ארליך: בגלל זה הערתי את ההבדל במועצה אזורית שהיא מתעלמת מיישוב.

הילה טרייבר: זה בדיוק האפליקציה שביקשנו ממנו לפתח לפיילוט ל – 2 יישובים אבל לא כל

הישובים בכלל רוצים לעבוד עם האפליקציה הזאת כי הם עובדים עם כלים

אחרים, הם התקשרו עם קהילה נט, וחלק עובדים עם אפליקציות אחרות,

ולחלק יש אס אם אס ופוש אצלם זה לא כזה זה.

תמנה שמאלי: אני קוראת טוב את החוברות והמידעון הזה שאתם שולחים אני נשבעת

שפספסתי את זה. יחד עם זה אני חושבת שזה דבר נורא חשוב, אם הייתי

יכולה לדווח על כל מפגע שאני רואה בלחיצת כפתור זה חיינו היו משתנים, אני

חושבת שזה צריך להיות מפורסם בנפרד מהחוברת הזאת.

הילה טרייבר: מפורסם בנפרד. תמנה אני אראה לך את כמות הפרסומים, הוצאתי פליירים,

שלחתי במייל, את לא מבינה התאבדנו על האפליקציה הזאת.

תמנה שמאלי: תקשיבי אני כמעט בטוחה , אני לא יודעת אצלנו יש נשות אודים אולי שמעתם

על זה כי זה כבר הפך להיות 2 פורמים של נשות אודים אין משהו שלא עובר

שם, זה תגובות עד אמריקה על כל דבר, אני חושבת , יש בכל יישוב כזה דבר?

מירב קורן: אצלנו יש בכל הישוב.

תמנה שמאלי: אז אני חושבת תנו לנו תפרסמו משהו לנו ואנחנו נפרסם את זה ותאמיני לי

שיהיה לזה.

הילה טרייבר: אין בעיה אני עשיתי את זה גם עם המזכירויות, אני אעשה את זה גם איתך

אין לי שום בעיה , אני אומרת לכם עשיתי קונטקט אצלנו היא לא רק אפליקציה

היא גם מערכת בעצם סי אר אן שלה כל פניה שמגיעה לאפליקציה נכנסת לסי

אר אן גם אם אתה מתקשר למועצה, והשארת הודעה על נמלת אש אנחנו

מכניסים אותה לאותה מערכת.

תמנה שמאלי: אבל זה רק דיווח מפגעים או שזה גם?

הילה טרייבר: לא, לא זה הכל את יכולה לקבל משם דיווח מפגעים, את יכולה לקבל משם

את ההודעות באתר.

מאיר דור: אני מקבל הרבה הודעות גם לא מאנשים מהמועצה דרך סניפי נט, אנשים

מתקשים הרבה לא תושבי המקום.

הילה טרייבר: מה שיפה שזה מי שמחוץ למועצה עלה על זה שיש לנו אפליקציה ואם נכנסים

לאפ סטור את כותבת חוף השרון יורדת האפליקציה.

שרון רומם: חצי מהתשובות לציבור הוא מעביר הלאה.

הילה טרייבר: האפליקציה לא בוניה על זה המפתח אמור לפתח פיילוט לנושא של הועדים

המקומיים דרך אגב זה לא מדויק עד הסוף כי שהצענו את זה לפני כמה שנים

לועדים המקומיים הם אמרו יש לנו מערכות שלנו אנחנו מעדיפים לעבוד איתם,

זה כבר היה פעם אחת וזה ירד מהפרק בעיקר בגלל שכל אחד אמר יש לי כבר

זה ובבית יהושוע היתה מערכת סי אר אן וזאת ברשפון היה קהילה נט, עכשיו

חיפשו זה כבר היה.

שרון רומם: רוב השירותים הם מהמועצה זה לא הגיוני שזה לא יהיה.

הילה טרייבר: זה לא נכון.

מירב קורן: תקשיבו המערכת, חבל להכביר במילים אני עובדת אותה 3 שנים מערכת

מעולה מאוד, מאוד יעילה וכל פעם שהיו פונים אליי אנשים במושב הייתי

אומרת להם דרך המערכת תקבלו תשובה הכי מהירה.

הילה טרייבר: ודרך אגב מירב היתה בוועד המקומי והיא היתה מאלה שידעו להעביר את זה.

מאיר דור: מירב היתה שולחת פעמיים ביום דברים.

הילה טרייבר: הגברת תחושת הביטחון נחזור לזה רגע, תחושת הביטחון יש לנו עשינו שינוי

של תפיסת הביטחון במועצה, הטמענו את השינויים האלה של איך בונים צחי

וכו' הבנו את כל מנהלי המחלקות ואת כל המכלולים, הדרכות, סדנאות, אנחנו

ממשיכים את זה גם השנה. למדנו לקח מזה שהיתה הפסקת חשמל של

שלושה ימים בחובב והבנו שלא צריך לחכות למלחמה כדי שיהיה לנו מצב

חירום וכולנו כל המנהלי מחלקות על זה, זה היה 3 ימים.

מאיר דור: כתוצאה מזה בצרה, בני ציון וחרוצים הרוויחו הרבה מאוד.

הילה טרייבר: הדגשים שהועלו ל – .2019

מאיר דור: הושקע כ – 15 מיליון ₪ דרך חברת חשמל ומערך של החשמל בבני ציון בצרה

הכל חדש. פעם היו מקבלים חשמל ממקום אחד עכשיו אם יש הפסקת חשמל

הם מקבלים גם מצפון וגם מדרום. אפילו שלושה מקורות גם ממזרח נכון.

הילה טרייבר: בעצם ל – 2019 היו גם שיפור תדמית של השירותים בהתאמה לצרכים, אני

רק אגיד משהו על הדבר הזה אנחנו ב – 8 שנים אחרונות הוספנו המון, המון

שירותים אבל עכשיו צריך לדייק אותם זאת אומרת לתת מענה, אם פעם נתנו

מענה כללי לנוער עכשיו אנחנו רוצים יותר לפלח אותו, אם פעם נתנו מענה

יותר כללי לקשישים אנחנו רוצים לחלק את הזה לפי צרכים, יותר התאמה

לצרכים פרטניים ולכן כל מנהלי המחלקות היו אמורים לקחת את השירותים

שלהם ולראות איך אפשר לדייק את זה. דגש נוסף היה הטעמה במחלקות של

קל, אישי ומחויב, תפיסת השירות מלווה גם באס אל אי פנימי של זמנים של

תגובה וגם איך נותנים שירות, וגם בחיבור של הסיטי קונטקט וגם בתשלומים

במיילים מקוונים ובטפסים מקוונים כל הנושא של התקשורת בין התושב

למועצה בא לידי ביטוי בתפיסת השירות וההטמעה שלה. איגום משאבים

תקציבים ואנושיים קרה משהו בתוך המועצה שכל מחלקה בעצם עבדה כאי,

תיכף סיוונה תתייחס לזה כי בחינוך ורווחה זה היה מאוד בולט, חינוך

והמחלקה לשירותים חברתיים זה היה מאוד בולט, יצרנו הרבה יותר שיתופי

פעולה ויש הנחיה לעובדים בתוך התקציבים שלהם לעשות איגום של

משאבים, לעשות פעילויות משותפות ושלא יהיו כפל של פעילויות. הדגש

האחרון זה הטעמת תכנית אב ואסטרטגית בפעילויות המועצה. נתחיל מזה

שב – 2016 או ,15 16 סיימנו כתנית אב אסטרטגית שיצאו ממנה 10

פרויקטים שהתייחסו לכל ההיבטים בתוך המועצה, זו היתה תכנית גדולה

עלתה לא מעט כסף וכללה שיתוף ציבור. אחד התיקים היה תחבורה בתוך

המועצה שיש לנו על זה נציג לכם את זה בהזדמנות כי אחת התלונות הכי

גדולות במועצה זה שקשה לנייד ילדים ולזוז בין הישובים. התחבורה היה טיפול

בגזם והיו התייחסות גם לנושא של דברים סטטוטוריים כמו הסדרת פעילויות,

אזורי תעסוקה, טבעת טיילות, תיירות בתוך המועצה, היו בעצם 10 תיקי

פרויקט ואחד הזה היה הסדרת ארסוף קדם בתור פרויקט חשוב להגיד את זה

גם, היה שיתוף ציבור, אנשים היו ואמרו את אני מאמין שלהם ואת זה בעצם

יש לנו זה מפורסם באתר מי שמעניין אותו לקרוא את התכנית אב האסטרטגית

גם את המיפוי וגם את השלב השני. המטרות לשנת 2019 – קודם כל זה

הטעמת הדגשים של המליאה מה שעכשיו אמרתי בתוך עבודת המועצה, ניהול

דור עובדי תקין ומוצלח מכיוון שהיו שינויים בועדים המקומיים אחד התפקידים

שלנו השנה זה לעשות הדרכות לועדים המקומיים, זה לחדד את הנושאים

שהיו לא כתובים עד עכשיו תיכף נדבר על האצלת הסמכויות, בעצם המטרה

היא שהקשר בין המועצה לועד המקומי יעבוד כמו שצריך וללמד, יש לנו יום

עיון ב – 31/12 לועדים המקומיים על הנהלים לכל המחלקות לתת כל אחד

את ההיבט שלו בין אם זה תכנון ובניה ובין אם רישוי עסקים ובין אם נהלי רכש

לועדים המקומיים, והמטרה השלישית זה מבנה ארגוני שעולה מתפיסת

השירות ובקשי המועצה הוא מוצג. דיברתי על זה פחות או יותר זה רק פירוט

של הדבר הזה. לכל מדדי ההצלחה 80 אחוז מעובדי המועצה ותפיסת השירות

הם פועלים על פיה, אמנת השירות מפורסמת לתושבים ויש עמידה ב – 80

אחוז מהזמנים, יש 3 תכניות לפחות משותפות בין המחלקות, וקידום 2

תהליכים לפחות המופיעים בתכנית אב ואסטרטגית. קידום התהליכים של

התכנית זה יכול להיות בין החבורה לגזם, לתכנית הסטטוטורית, לתיירות, 2

תהליכים שהחלטנו עליהם בתכנית אב ואסטרטגיה.

צילי סלע: את יכולה רגע להגיד איזה מילה על תכנית האב האסטרטגית איפה זה עומד

ביחס בין תכנון.

הילה טרייבר: תכנית אב אסטרטגית היא חזון, היא רעיונית היא חזון.

צילי סלע: הבנתי אבל מה מתוך הדברים האלה, איזה חלק בוצע, איזה.

הילה טרייבר: אני אגיד לך אני מעדיפה להביא את התכנית, אני אראה לך את ה – 10

פרויקטים אני אגיד לך לדוגמא תחבורה נעשתה בדיקה, לקחנו חברה שתעשה

את כל הנושא של הבדיקה כולל בדיקה של הפעלת אוטובוסים צהובים אחר

הצהרים וכו', וכו', וכו', לצערנו הבנו שזה עלויות מטורפות כולל בדיקה של

שאטלים וכל מיני כאלה. עשינו את התיק פרויקט לא הגענו איתו לתוצאות

מלבד העבודה מול אגד שלדוגמא הוסיפו קווים בקו 5 משמעותית בבני ציון

ובבצרה, התוספת קווים היתה כתוצאה מהעבודה שעשינו במועצה לדבר הזה.

עכשיו את קו 48 הולכים לשנות בתל יצחק כתוצאה מהתהליך שעשינו, נושא

התחבורה טופל, נושא הגזם עלה המון לדיון יעלה עוד לדיון.

צילי סלע: נעשה אחרי זה דיון ביום אחר בזמן אחר על התכנית האסטרטגית.

הילה טרייבר: אנחנו נעשה באחד המליאות הקרובות נציג לכם גם את התכנית אב, את

התכנית מתאר כוללנית. לפני שתוצג תכנית מתאר כוללנית נציג את התוצרים

של תכנית האב האסטרטגית כי זה בעצם תכנית מתאר כוללנית גוזרת ממנה

את ... הופכת אותה לסטטוטורית אז אנחנו נציג את התכנית אב האסטרטגית

ואז את התכנית הכוללנית.

אלי ברכה: התכנית אב נוגעת בהרבה תחומים שחלקם צריכים לקבל אישורים

סטטוטוריים וחלקם זה פנטזיה שלנו.

שוקי ארליך: אפשר לקבל את התכנית מוקדם ככל האפשר שנוכל להתייחס.

הילה טרייבר: יש אותה באתר, אני אומרת לך שוב נתתי לכמה אנשים שהיו כאן, היו כאן

נתתי, לך נתתי, שוקי אני אגיד לך מה נעשה אנחנו נבקש להדפיס עותקים לכל

חברי המליאה למי שאין. נבקש עותקים נוספים על הנושא הזה.

אלי ברכה: בתכנית האב יש המון תחומים שחלקם זה החלטות שלנו וחלקם זה החלטות

של המדינה. התכנית הכוללנית שאנחנו מדברם עליה היא סטטוטורית והיא

אמורה לשנות ייעודי קרקע.

צילי סלע: זה לעניין אחד שמדובר.

אלי ברכה: פרק אחד זה מאוד חשוב כי חלק מהחלומות יכול להתגשם.

צילי סלע: אבל בתכנית העבודה שהיה מציגה יש מן הסתם דברים שקשורים פנימה

לשירות וכל הדברים האלה אבל גם חלקים ופרקים מהתכנית בדיוק מהמימוש

של התכנית האסטרטגית.

הילה טרייבר: אני אגיד לך זה כתוב המימוש של התכנית האסטרטגית אנחנו נביא אותה אבל

לדוגמא הנושא של הסדרת הגזם שיושב כל הזמן על הפרק מופיע גם במדיניות

אצל עומר בתכנית העבודה שלו. התכנית אב האסטרטגית לדוגמא העבודה

באשכולות וחינוך, הקידום של מוסף חיובי מופיע שם דברים את תקבלי את

התיקי פרויקטים ואז תוכלי לראות מה נגזר, אבל כל מה שהופיע קודם בתכנית

לדוגמא כל הטיפול עומק בגיל השלישי גם הופיע בתכנית האב האסטרטגי אז

כל פעם שזה יהיה משהו שהוא נגזרת של התכנית אב אני אציין לך את זה.

מירב קורן: קורים הרבה דברים וזה מוטיב שחוזר כל הזמן. למשל מה ששאלת עכשיו

אצלנו בבצרה יש פיזור רסק בשיתוף פעולה מלא, רסק, אחרי שאוספים גזם

מביאים רסק שהמועצה עזרה לארגן ועכשיו מפזרים את זה ממש בימים אלה.

קורים הרבה דברים רק שבאמת חסר איזה מן איסוף נושא מסודר וממש

מתודולוגי לעבור על מה אנחנו מקדמים בשנה הקרובה.

הילה טרייבר: אז כל מנהל מחלקה ירדן לדוגמא יש לו את התכנית המתאר הכוללנית

שלוקחת בתוכה, התכנית מתאר כוללנית מסדירה גם שטחים פתוחים וגם את

נושא תיירות היא מסדירה עוד המון דברים בתוך התכנית מתאר, ואת ארסוף

קדם וכו', ואת התיקי פרויקטים של גזם, תחבורה, רווחה וחינוך אנחנו נציג

לכם ותראו הם באים לידי ביטוי בתכניות עבודה שוטפות. טוב לגבי הנושא של

... עובדים הועדים החדשים עובדים באופן עצמאי ותקין בהתאם לכמות

הפניות שמתקבלות וכן לדו"חות הביקורת. אני רק אגיד עוד משהו על הועד

המקומי אנחנו בשנים האחרונות הבנו שאין דבר כזה ועדות ביקורת בישובים

הם לא מצליחים לעבוד כמו שצריך ולכן יש רו"ח מטעמנו שאורלי בעצם נותנת

לו דו"ח ביקורת, תכנית ביקורת והוא אומר לנו איך עובד הועד, לצורך העניין

בנהלי רכש במה שקשור לנהלים,ה ביקורת היא לא מדיניות של החלטות, אם

החלטה התקבלה תקין נעשה מכרז מבחינתי אפשר גם לקנות מסוק, אין בעיה,

הבדיקה היא הנהלים. על תהליכים. לגבי מבנה ארגוני.

אורלי עמיר: אני ממש לא מסכימה עם הגישה הזאת. צריך להיות גם פיקוח וביקורת.

הילה טרייבר: צחקנו זה היה חיצוני, אם המדיניות אם נגיד עכשיו ישוב יחליט שהוא לא נותן

תמיכה לנוער והחליט כזה ישוב אז אנחנו נכנסים ואין אופציה כזאת.

אורלי עמיר: השאלה איפה קובעים את הגבולות מה קיצוני ומה לא קיצוני.

הילה טרייבר: תיכף אני יראה לכם את האצלת הסמכויות, באופן עקרוני לועד המקומי יש

דברים שהוא חייב לעשות, הוא חייב לעשות גינון, הוא חייב למנות רו"ח, הוא

חייב לשלם תיאורה, הוא חייב לעשות זה, אם הוא מחליט לעשות מסיבת יום

עצמאות ב – 100 אלף ₪ או ב – 30 אלף ₪ אנחנו לא נכנסים לזה כי כל אחד

בוחר איך הוא חוגג את הזה זה עצמאות שיש לועד מקומי. יש מועצות שהועד

המקומי רק מתעסק בתרבות ואז לא עובר גם כסף, הכסף נשאר במועצה,ה

מועצה מחליטה מה עושים לפי הצורך בישוב והישוב הועד המקומי מתעסק

רק בדברים הרכים.

אלי ברכה: יש שאלה עלינו מדרגה אחת יותר גבוה בעניין הזה, יש שאלה עקרונית האם

ועד מקומי צריך להיות כמו שהחברה הגדירו אותו בעבר ועדת קישוט או שהוא

צריך להיות עם זכויות רחבות בואו לא נגזים הזכויות הרחבות הם יחסית צרות

וועדת קישוט זה עוד יותר צר מהצר ואפשר לקיים על זה דיון שלם האם אנחנו

רוצים צר או רחב, האם רוצים כמו שבמועצות מסוימות אומר ראש המועצה

הם יגיעו ומי שיהיה נחמד אני מוסיף מי שיהיה נחמד יקבל ומי שלא לא יקבל

או שאתה אומר אני מעביר כסף לפי קריטריון מסוים והם משתמשים בכסף

הזה כראות עינם אבל כמובן תחת הגדרות מסוימות שיש ברקע חייב לעשות.

אורלי עמיר: זה גם רקע מסוים של האצלת סמכויות.

צילי סלע: זה חלק מהביקורת שאתה עומד בתוך הקריטריונים.

אלי ברכה: אנחנו לא הולכים לפתוח היום את נושא האצלת הסמכויות לדיון של מדיניות.

כרגע אנחנו עושים העתק הדבק בהמשך.

הילה טרייבר: דיברנו על איוש יוזמה אחת של המנהלים והשלמה של 50 אחוז מהבינוי

במועצה, אתם לא יודעים אבל אישרנו כסף לבינוי במועצה יש פה תת תנאים

כמו אפרופו 2 שירותים משותפים לכל עובדי המועצה יש דברים שצריכים

להיעשות, בכל מקרה יש לנו תכנית לבינוי ואנחנו רוצים להשלים לפחות חלק

ממנה. למחלקות השונות כל מחלקה קיבלה דגש ספציפי חוץ מדגשים האלה

שהם צריכים לעשות, הטעמת השותפות עם מחלקת חינוך בשדרות העבודה,

חינוך יישום מסקנות השולחן העגול בנושא נוער ותכניות העבודה וליווי ועיצוב

בית החינוך המשותף, תפעול שמירה על השטחים הפתוחים וקביעת ערכי ...

ביישום המדיניות, הגדרת מבנה המחלקה ותפיסת ... של כל אחד מהגורמים

המטפלים מחלקה חדשה. הנדסה, הנגשת עבודת המחלקה לתושב ושיפור

לוחות הזמנים לטיפול בבקשות. הבאנו סגנית לירדן שבעצם לקחה את כל

נושא הרישוי על עצמה ככה שיש היום מה שלא היה פעם מנהלת מחלקת

רישוי שהרבה יותר זמינה לבודקות תכניות, ובנוסף לזה יש הטמעה של

רפורמה שיש לה לוחות זמנים מאוד, מאוד נוקשים שגם היא צריכה לבוא לידי

ביטוי.

צילי סלע: רפורמה במה?

הילה טרייבר: בתכנון והבניה, תיקון 116 לחוק התכנון והבניה.

צילי סלע: אתם עומדים בלוחות הזמנים?

הילה טרייבר: אנחנו עומדים בלוחות הזמנים לדוגמא מידע תכנוני 45 יום או 30 יום עכשיו

זה התקצר, אנחנו עומדים בלוחות הזמנים. בדקנו הבעיה מתחילה בזמן

הבדיקה שאתה צריך לשכלל אם לדוגמא שלחת לתושב הערות תוך כמה זמן

הוא חזר, איך נתת את הערות, האם סגרת את כל הפינה כל הנושא של האם.

מאיר דור: אנחנו עומדים המנהל לא עומד.

הילה טרייבר: לא אבל מעבר לזה יש גם אצלנו כל נושא הבקשות להיתרים בעצם מה שקרה

שירדן עבד על הכל גם על הבקשות להיתרים וגם על האסדה ותכנית מתאר,

וכל הדברים האלה, ירדן הוא עדיין מהנדס המועצה, אבל יש מה שנקרא

מנהלת מחלקת רישוי שבעצם אמורה, מהתגובות שאני שומעת היא הרבה

יותר זמינה לתושבים המענה שלה הרבה יותר נוח ונגיש היא רק התחילה היא

לא הרבה זמן היא עובדת איזה חודשיים שלושה, קצת יותר אבל היא לא

עובדת המון, המון זמן היא היתה מנהלת מחלקת רישוי בעיריית רמת גן היא

באה לכאן היא עובדת המגזר הכפרי זה לוקח קצת זמן אבל זה לאט, לאט

משתכלל ויש תכנית עבודה שהיא תציג לכם איך היא עובדת גם למחלקה

הזאת יש תכנית עבודה. לגזברות יש את הועדים המקומיים בצורה עצמאית

ותקינה ולמשאבי אנוש המחלקה מהווה גורם מקצועי משמעותי למנהלים

ולעובדים, זאת היתה תכנית העבודה שלי שהוצגה למנהלי המחלקות, מתוך

זה הם יצרו בעצם תכניות עבודה. השנה בעצם הדגשים והכל כבר נקבע עוד

קודם וסיוונה תציג לכם את התכנית של המחלקה לשירותים חברתיים /

רווחה, המחלקה לשירותים חברתיים בהתאמה למה ששמעתם ממני. במליאה

הבאה תבוא שוש להציג את הנושא.

סיוונה גולן: אני אנסה לסכם בקצרה, אני אנסה ככה לתמצת ולסכם את שנת 2018 ולהביט

יחד אתכם קדימה לעבר .2019 קודם כל כמה מילים אישיות אני שנה וחצי

במועצה למי שלא מכיר, בשנה וחצי האחרונות בעיקר היינו עסוקים ככה

בעיצוב המחלקה לשירותים חברתיים, גיוס כוח אדם חדש, ומיצוב של

המחלקה אל מול המחלקות האחרות במועצה ומול הישובים. אני חושבת

שאנחנו היום צוות קטן בנוני ששואלים אותנו אני מבינה שאנחנו כבר לא

מחלקה לשירותים חברתיים אלא אנחנו מחלקה קטנה בינונית אנחנו סביב 11

עובדים, וזה כבר לא מחלקה מאד קטנה, מחלקות קטנות הם ,3 4 עובדים

אנחנו מבינים שאנחנו לקראת מחלקה בינונית, אבל אנחנו צוות שעובד ביחד,

צוות שככה פיתח אני חושבת ומפתח גאוות יחידה ומרגיש משמעותי גם פנימה

וגם החוצה. מבחינת 2018 אני חושבת שלמחלקה לשירותים חברתיים

במועצה אזורית לראות שגדלנו ב – ,13 14 אחוז של פניות חדשות, 40 ]פניות

חדשות זה הרבה מאוד במועצה כמו שלנו, שאני עשיתי את הסיכום השנתי

אני מוכרחה להגיד שזה לא מובן מאליו, במיוחד לאור העובדה שאני התחלתי

לעבוד כאן לפני שנה וחצי היו קיבוצים שכמעט ולא היה לנו שום קשר איתם

ולהם לא היה כמעט שום קשר איתנו אפילו קיבוצים שעוד היתה שם עובדת

סוציאלית, פרטית משלהם היום לשמחתנו לאף אחד מהקיבוצים אין עובדת

סוציאלית משלו ואנחנו כן רואים את עצמנו כגוף מקצועי שנותן מענה מקצועי

לכלל הישובים במועצה. אז מה עשינו ב – 2018 מבחינת הישגים? אנחנו

יזמנו יחד עם מחלקת החינוך שולחן עגול לבחינת מצב הנוער במועצה, זה

היה תהליך מאוד, מאוד, מאוד יסודי, מאוד, מאוד, מעמיק, מאוד, מאוד

תהליכי, מאוד, מאוד ככה מאורגן, נעזרנו גם באיש מקצוע, מירב היתה בעצם

נציגת הישובים בתוך התהליך הזה, הצלחתי לגייס אותה לתהליך, אנחנו

מיפינו את המצב, את הצרכים באמת מול כל גורמי העניין שיש להם נגיעה

בנוער, בני הנוער בעצמם, ההורים שלהם, הישובים, בית הספר, החינוך

הבלתי פורמלי, כל מי שהיה לו רצון לקחת חלק, הגדרנו את החזון שלנו,

החלטנו ביחד על סדר קדימויות של הצרכים ובנינו תכנית פעולה רב שנתית,

שאנחנו כרגע נמצאים בשלבים הראשונים של היישום שלה, אבל באמת בחצי

שנה האחרונה נפגשנו על בסיס קבוע קבוצה מאוד גדולה גם של השולחן עגול

עצמו וגם של תושבים שעזרנו לנו להגיע לתוצאה הסופית.

שוקי ארליך: יש לך נתונים סטטיסטיים שנקבל מושג כמה בני נוער וכמה מתוכם מוגדרים

בסיכון?

סיוונה גולן: זה נורא, נורא תלוי איך אתה מגדיר סיכון, אנחנו בכוונה יצאנו לדרך עם

העובדה שאנחנו לא כל כך מדברים נוער בסיכון אלא אנחנו מדברים על

התנהגויות סיכון והיום כל הנוער במדינת ישראל מוגדר כנוער שחשוף

להתנהגויות סיכון, נושא הסמים, האלכוהול, הרשתות החברתיות, בעצם

נוגעות בכל אחד ואחד מבני הנוער ולכן זה בעצם היתה נקודת המוצא שלנו.

מירב קורן: במאמר מוסגר זה היה תהליך מאוד אמיץ, ומאוד, מאוד, מאוד מתקדם

בתפיסה שלנו ואני מאוד התפעלתי ממנו זה היה מרשים ביותר, עמוק ויסודי

ואמיץ ונגע בכל הנקודות הכי כואבות ורתם לשולחן את כל הגורמים, כולל בני

נוער בעצמם שהציפו דברים שלא קל לשמוע.

סיוונה גולן: זה גם מציף את הקשיים בבית בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין הישובים, באמת

נגענו בכל הנקודות הכואבות ובעצם אפשרנו גם לכל המוגלה לצאת, לצוף

ולהתנקות ומכאן הלאה, לנסות לבנות משהו חדש ואחר. אנחנו באמת עסקנו

והשקענו המון בבניית שיתופי הפעולה בינינו לבין מחלקת הנוער, לבין מחלקת

החינוך, לבין היועצות, לבין השירות הפסיכולוגי, ואני חושבת ששיפרנו מאוד,

מאוד את היכולת שלנו לעבוד ביחד, בעיקר במקרה קצה. מקרה ההתאבדות

האחרון שהיה כאן בשנה האחרונה הוכיח לכולנו שאנחנו יודעים לעבוד ביחד,

קיבלנו על זה ציון לשבח מהמועצה למניעת אובדנות לאומית שבחנה לעומק

איך עבדנו ביחד כמועצה, אמרו לנו תקשיבו אתם מודל למקומות אחרים, כי

רצינו עזרה שלנו, אמרו תקשיבו אנחנו לא בטוחים שיש לנו מה לתרום לכם,

אתם יכולים ללמד מקומות אחרים. הפיקוח על הייעוץ, הוכחנו לעצמנו שאנחנו

יודעים לעבוד בשעת משבר עמוק מאוד יפה ביחד, תמיד יש מקום לשיפור, כן,

אבל בגדול עבדנו ביחד. בחירת הטיפול באזרח הוותיק ובמשפחתו, ה -

אוכלוסיית האזרחים הוותיקים היא למעלה מ – 40 אחוז מהתיקים במחלקה,

ואנחנו זה באמת נושא שעומד במרכז הפיתוח של המחלקה אבל השנה אני

חושבת שהבנו שאנחנו צריכים לצלול לעומק ולפתח מענים לאוכלוסיית

הקשישים שסובלים מדמנציה ואלצהיימר ולבני משפחותיהם, אנחנו רואים

יותר ויותר אנשים קשישים שסובלים מהמחלות האלה ואנחנו רואים את

ההשפעה הקשה מאוד על בני המשפחה, גם עבור כאלה שנשארים בבית ויש

עובדים זרים, אנחנו מוכרחים להיות שם איתם ובשבילם ואנחנו התחלנו לעסוק

בפיתוח אבל אנחנו ממשיכים. אחד הדברים הכי משמעותיים שאני רוצה לספר

לכם מרכז היום שלנו בחרוצים, קיבלנו אישור ממשרד הרווחה להפוך אותו

למרכז יום משולב, זאת א ומרת שיהיה בו מחלקה לתשושים ומחלקה לתשושי

נפש ואנחנו נמצאים כרגע בתהליך של בעצם הפיכת המרכז הזה למרכז שיתן

מענה לשתי אוכלוסיות.

תמנה שמאלי: יגורו שם? זה יהיה דיור?

סיוונה גולן: לא דיור אנחנו מדברים על מענה בשעות היום, משמונה בבוקר עד שתיים

בצהריים כולל ארוחת צהריים, אבל אנחנו הולכים להתמקצע בנושא של

תשושי הנפש.

שוקי ארליך: הגדירו גיל או שאת מדברת על הקשיש בכלל?

סיוונה גולן: עד היום זה היה לתשושים החל מימים בשנת 2019 יהיו לנו 2 מחלקות,

מחלקה שתמשיך לתת מענה לתשושים אבל מחלקה שתיתן מענה לתשושי

הנפש ולא רק.

אנדי וולף מה ההבדל ביניהם?

סיוונה גולן: תשוש נפש זה אדם עם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, תשוש זה אדם שמתפקד

מבחינה קוגניטיבית הוא יכול להיות לסבול ממחלות כאלה ואחרות, מחולשה,

לשבת בכיסא גלגלים, להתקשות בתפקודים יום יומיים אבל מבחינת היכולת

שלך לנהל איתו שיח אנחנו מדברים אחד עם השני כמוני כמוך. תשוש נפש זה

אדם שלאט, לאט נפגמים בעצם הכישורים הקוגניטיביים עד כדי מחיקה

מוחלטת של כל יכולת להתנהל באופן עצמאי. התנדבות אנחנו השנה בפעם

הראשונה סיימנו קורס של פעילים חברתיים מובילים התנדבות בקהילה.

התחילו 13 סיימו ,11 הכוונה שלנו זה שבכל יישוב יהיה אדם שירכז את כל

הפעילות ההתנדבותית ביישוב, בשלב ראשון, כרגע אנחנו מדברים אמנם 11

פעילים חברתיים סיימו את הקורס אבל יש לנו 5 ישובים שיוצאים כבר לדרך

בפיתוח של יוזמות קהילתיות, בהתחלה כל פעיל כזה זיהה איזה שהוא צורך

ביישוב שלו ואנחנו עוזרים לו כרגע לפתח את המענה, עם הזמן היינו רוצים

שכל פעיל כזה יבנה שולחן עגול של מתנדבים ובעצם בכל קהילה ובכל ישוב

יהיה מערך תמיכה יישובי שייתן מענה גם לפנאי ופארם ולדברים כיפיים אבל

גם תמיכה לאנשים שקשה להם. אנחנו רואים בכל אחד ואחד מהישובים

שלהם אני שם שהם עריריים, שהם בודדים שהם נקלעים למשברי חיים

זמניים, חלקם זמניים וחלקם כרוניים והם מרגישים הרבה פעמים מאוד לבד

בקהילות שלנו ואנחנו היינו רוצים שבכל יישוב תהיה קבוצה שתדע לאתר

אותם ותדע לגייס את הקהילה כדי לסייע להם לעבור את המשבר, זאת אומרת

אנחנו ביחד עם הקהילה לטובת אנשים שבעצם אתגרי החיים ככה מקשים

עליהם מאוד. שי"ל שהשנה לקח על עצמו לרכז את כל המידע עבור אוכלוסיות

עם צרכים מיוחדים, וקהילת הלהט"בים, מסתבר שיש לנו קהילת להט"בים

גדולה במועצה שעד היום בכלל לא היתה על סדר היום של אף אחד מאיתנו

ואנחנו התחלנו בעצם להתייחס אליו בכל מיני דרכים. האתגרים אנחנו רואים

את עצמנו כמובילים את הנושא של שיתופי הפעולה, אבל מי שמכיר ויודע

לבנות שיתוף פעולה, להעמיק שיתוף פעולה, לתחזק שיתוף פעולה לאורך

זמן, זאת פעולה לא פשוטה. אנשים רגילים היו לעבוד בד' אמותיהם ופחות

לעבוד ביחד ואנחנו מתמודדים עם פחד משינוי, עם היצמדות למוכר ועם

התנגדויות, לפעמים סמויות, לפעמים גלויות אבל אנחנו אומרים כל הזמן ובכל

מקום אנחנו לא מוותרים על אף אחד ולאף אחד ולכן אנחנו ממשיכים להחזיק

את הדגל של שיתופי הפעולה. הנושא הנוסף שככה הבנו שדורש מאיתנו

התייחסות מיוחדת זה כל הנושא של העלאת מודעות ופיתוח מענים מתאמי

צורך לאוכלוסיית הצרכים המיוחדים. יש לנו אמנם קבוצה לא גדולה של ילדים

ועד לאנשים מבוגרים עם צרכים מיוחדים שלא ממש מרגישים שאנחנו

כקהילה, כמועצה עוטפים אותם, מקבלים אותם ודואגים להם ואנחנו החלטנו

להעלות את הנושא הזה לסדר היום של כולנו ולחשוב ביחד איך אנחנו נותנים

להם תחושה של שייכות וגם עוסקים ביחד איתם בזיהוי הצרכים ובפיתוח

מענים מותאמים. זה סיכום שנת .2018 מבחינת המטרות של המחלקה ל –

,2019 אז קודם כל באמת להבטיח טיפול מקצועי, אפקטיבי מותאם לתושבים,

לקהילות, לישובים שזקוקים לסיוע והתמודדויות במצבי משבר וסיכון. להעמיק

ולבסס את שיתוף הפעולה המשמעותי והפורה עם מחלקת החינוך על כל

שלוחותיה, יש שירות פסיכולוגי, מחלקת נוער, בתי הספר, ולסייע בבניית

קהילה חדשה שמסוגלת להכיל את האחר, את החלש ואת השונה. אנחנו

קהילה שחזקה מאוד ופחות יודעת להתגייס.

שוקי ארליך: יש לי בקשה להוסיף פה ביקשתי שהצטרפתי לועדה שקראו לזה מניעת סמים

אבל הרחבנו אותה שנושא אלימות נשים תיכנס לועדה, אני חושב שגם אצלכם

ביעד של המחלקה הנושא של השמת דגש בנושא של אלימות נשים צריך לקבל

דגש.

סיוונה גולן: אוקיי אנחנו שם, אנחנו מאוד שם זה רק אם אתה שואל אותי מבחינת הדגשים

אנחנו מאוד שם, אני לא אכנס לזה. אנחנו נותנים מענה, אתה צודק כי למשל

להרים ערב במסגרת יום, היום הארצי למניעת אלימות כנגד נשים כמעט והיה

בלתי אפשרי ושמנו לנו למטרה בתכנית העבודה של 2019 שאין מצב גם אם

נגייס 25 אנשים ליום הזה את הערב הזה אנחנו נרים.

הילה טרייבר: היה דרך אגב כל שנה.

סיוונה גולן: לקחנו 2 מטרות ואני רוצה להראות לכם מה אנחנו הולכים לעשות, אז המטרה

המרכזית כמו שאמרנו זה להעמיק ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם מחלקת

החינוך. אנחנו יודעים שאחת הדרכים להעמיק ולהרחיב שיתוף פעולה זה

למסד שגרות עבודה קבועות, אי אפשר להיפגש אחת לשלושה חודשים

ולחשוב שמזה יצמח שיתוף פעולה, כדי ששיתוף פעולה יקרה אנחנו צריכים

להיפגש על בסיס שבועי, דו חודשי בפתיתי עבודה קבועים ומסודרים ולהבנות

שגרות קבועות שבהם אנחנו חושבים ביחד, מתווכחים ביחד, מקבלים

החלטות ביחד, לוקחים אחריות משותפת על התוצאות, וכרגע אנחנו מקיימים

ישיבות צוות, וימי למידה משותפים לשני צוותי, אנחנו כרגע בדגש מאוד

להעמיק את הקשר עם השירות הפסיכולוגי, בינינו לבין השירות הפסיכולוגי.

אז אנחנו מתוכננות לנו שתי ישיבות צוות על מנת להכיר, מסתבר שאנחנו לא

מכירים אפילו, השירות הפסיכולוגי לא מכיר את מגוון התפקידים, ואת

האחריות אנחנו לא מכירים לגמרי את שלהם, אז יש לנו כבר 2 תאריכים צוות

קבועות אחת הם הציגו לנו, אחת אנחנו נציג להם, ומתכוננים לנו גם ימי למידה

משותפים. פגישות עבודה קבועות למנהלות לי ולמנהלת השירות הפסיכולוגי

אחת לשלושה שבועות יש מפה חוזר ביומן של פגישה מסודרת של שתינו,

שאנחנו נפגשות ומדברות על הדברים המשותפים וגם על הקשיים המשותפים.

אנחנו מיסדנו השנה מפגש חודשי קבוע בכל בית ספר של היועצת,

הפסיכולוגית והעובדת סוציאלית, מינינו עובדת סוציאלית מקשרת לכל אחד

מבתי הספר שלנו היסודיים ובתיכון יש לנו 2 עובדות סוציאליות, זאת אומרת

הגענו למסקנה שאנחנו לא יכולים להגיע ולהתערב רק שיש איזה מצב חירום

אנחנו רוצים להיות חלק מהשגרה, חלק מהמניעה ולהיות שם בשוטף ולהבנות

את שיתופי הפעולה ככה שיהיה מצב חירום נדע לפעול בו גם יחד, ולכן אחת

לחודש בכל אחד מבתי הספר יש פגישה משותפת של שלושת גורמי הטיפול

והייעוץ, ואנחנו הולכים לגבש נייר עבודה עם שיתוף ומידע ומגבלת שמירת

החיסיון כמו שאתם יודעים שמירה על ויתור סודיות אנחנו צריכים לפתור בינינו

את הבעיה של איך אנחנו מדברים ביחד תוך זה שאנחנו שומרים על חסיון

ופרטיות. זה לגבי מיסוד שגרות עבודה. הנושא השני המשך השתתפות

בשולחן העגול המועצתי להתמודד עם נוער בסיכון, אנחנו ממשיכים להיפגש

אחת לחודש כל השולחן העגול המצומצם שבעצם מוביל את תהלים המיפוי

והתכנון האסטרטגי, אנחנו הולכים לקלוט אנשי צוות נוספים במחלקת הנוער

והחינוך לנושא של מניעת התנהגויות סיכון ואנחנו נחליט ביחד על הגדרות

התפקידים המשותפות כי גם אנחנו הצבנו עובדת סוציאלית נוספת לתחום

הנוער על מנת לטפל בכל התופעות שבעצם מיפינו וגילינו אותם. אנחנו, אנחנו

כמחלקה לשירותים חברתיים נותנים ייעוץ ותמיכה לכל מדרכי נוער ולכל ועדות

הנוער בישובים. העובדת סוציאלית שלנו נכנסת לימי השתלמות והדרכה

שאליעד מנהל מחלקת הנוער עושה ומקיים למדריכי הנוער, שלוש, ארבע

פעמים במהלך השנה ואנחנו אלה שעוזרים למדריכים לזהות איתותים של

נוער במצוקה, לתת להם כלים לפיתוח שיח רגשי, כל הנושא של חובת הדיווח,

יש לנו סדרה של מפגשים מקצועיים שאנחנו מקווים שהמדריכים במהלך

השנה הזאת ידעו להתמודד טוב יותר עם תופעות של סיכון.

צילי סלע: בתוך זה נכנס גם תנועות הנוער?

סיונה גולן: כן, כן, שבוע שעבר הרים טלפון מדריך נוער שאמא של אחת הנערות נפטרה

והוא לא יודע איך להתמודד עם זה, הוא הרים טלפון לתמר העובדת

הסוציאלית שלנו וביקש ממנה הדרכה ראשונית של איך להתמודד.

צילי סלע: אבל הבן אדם שאת מדברת עליו הוא היה מתנועת נוער או מדריך נוער

בקיבוץ?

סיוונה גולן: הוא היה בתנועת נוער וגם מדריכי נוער בקיבוצים כולם יושבים באותו פורומים

ומקבלים את ההשתלמויות, יש להם פלאפון שלה והם יכולים לפנות אליה.

צילי סלע: אבל מדריכי נוער בישובים זה תלמידים בכיתות ט' ו – י'.

סיוונה גולן: לא אנחנו מדברים על הרכזים הדרג הרכזים הם אלה.

מירב קורן: שאלה התוספת שדיברת עליה של כוח אדם זה אנשים שישבו פה או בתוך

הישובים?

הילה טרייבר: לא, פה. אני תיכף אליעד יציג את זה, זה כסף שבעצם אחד התפקידים זה

תפקיד חדש, זה מה שעשתה ליזי שעזבה ובעצם התפקיד שלה עיבו אותו גם

במשרד לביטחון פנים ונתנו עוד תקציב לנושא הזה, ומשרה נוספת זה מדריך

מוגנות, שיהיה בתוך בית ספר ויצא גם החוצה לשירותים אבל כל הנושא של

הנוער, כל המחלקה קיבלה קצת מבנה אחר, הוא יציג את זה בתכנית העבודה

שלו.

מירב קורן: השאלה בעצם נוגעת לרמת ההיכרות עם השטח.

הילה טרייבר: זה קשור למה שאליעד יציג כי הוא חילק את זה, יש לו מדריך ל - ד' עד ו',

ההיכרות עם השטח תיקרה אבל אחרת.

סיוונה גולן: ואנחנו כמובן הולכים לפתח 2 מענים חדשים משותפים ומתואמים אנחנו

מחכים שכל התפקידים החדשים יאוישו, ונחליט ביחד מה רלבנטי ומה נכון.

המטרה השניה המרכזית זה בניית החוסן הקהילתי בישובים, אנחנו רוצים

מאוד לפתח יכולות קהילתיות בכל אחד ואחד מהישובים ולכן אנחנו הולכים

להיכנס לתהליך שבסופו אנחנו נמנה, היום אנחנו חלוקת התפקידים בתוך

המחלקה לשירותים חברתיים היא פונקציונאלית זאת אומרת כל עובדת

סוציאלית היא מומחית בתחום, יש מומחים בתחום הזקנה, יש מומחים בתחום

קהילה, יש מומחים בתחום נוער, יש מומחית בתחום משפחות לצרכים

מיוחדים ואנחנו בעצם הולכים לשנות את המבנה הארגוני של המחלקה ובעצם

כל אחת מהעבודות הסוציאליות תהיה אחראית גם על, תהיה עו"סית של אחד

או שניים מתוך הישובים במועצה ואז בעצם יהיה לה קשר הדוק עם הועד

המקומי, עם הועדות המקומיות ואנחנו נוכל להעמיק את העבודה הקהילתית

לא רק באמצעות העובדות הקהילתיות אלא באמצעות העובדות שתתמנה

להיות עובדות סוציאליות בשירותים עצמם. אנחנו מאמינים שבמועצה אזורית

לא יכול להיות שאנחנו נשב בתוך איזה קליניקה, בתוך איזה מגדל שם ורק

נתמחה בתחומים מקצועיים אלא אנחנו חייבים להיות בתוך השטח, בחלק

מהשטח והישובים צריכים לראות אותנו זה אחד הדברים שאני למדתי בתהליך

המיפוי שאני עשיתי בתחילת התפקיד, נכנסתי לתפקיד ומנהלי קהילות אמרו

לי אנחנו לא מכירים אתכם, אנחנו לא ממש יודעים מה אתם עושים, אנחנו לא

יודעים באיזה מקרים אנחנו יכולים לפנות אליכם, לפעמים שאנחנו פונים אליכם

אתם אומרים זה לא בבית ספרנו. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות תהליך

באמת להיפתח, לצאת של ריצינג אאוט שזה הדבר המרכזי זה אחד מהכלים

המרכזיים של העבודה הסוציאלית.

צילי סלע: עם מי אתם רואים אותה יושבת?

סיוונה גולן: אנחנו בתהליך של לבנות את הקונספט, כי יש את האידאלי ויש את המציאותי

כי הכוח אדם שלנו מצומצם ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מפיקים את

המקסימום במסגרת כוח האדם היקפי התקנים שיש לנו במחלקה, זה באמת

סוגיה אנחנו הולכים להפוך, אני מקווה גם לקחת איזה שהוא ייעוץ מקצועי

חיצוני, אבל משהו בינינו לבין עצמנו לראות מה קורה במועצות אחרות ולבנות

משהו שהוא ייחודי ומותאם לנו לישובים וליכולת שלנו.

אורלי עמיר: ואם היה תהיה אחראית על ישוב או שניים אז היא תהיה אחראית על הקשישים

ועל הנוער ועל הזה ועל כולם שם?

סיוונה גולן: כן, כן.

אורלי עמיר: אז בעצם היא מאבדת את המומחיות שלה.

סיוונה גולן: היא לא מאבדת אנחנו יש פה זה יהיה מעניין זה תהליך מעניין, אחד המודלים

הוא שאתה נשאר מומחה בתחום אבל אתה נותן הדרכה לכל העובדות

האחרות בתחום שלך, זאת אומרת כל אחת היא גם מומחית תוכן וגם מדריכה

בתוכן שלה את העובדות האחרות, זה קורה וזה פועל במועצות אחרות אנחנו

יוצאים לדרך.

שוקי ארליך: אני לא רוצה לקטוע את המצגת שלך אבל תחשבו טוב איך אתם חייבים

להשתמש בכוח אדם בישובים כחלק מהתוספת שאתם מדברים זאת אומרת

הרבה יותר העצמה ושיתוף על נושאים בצורה כזו תוכלי להגיע ליהירות הרבה

יותר קרובה.

סיוונה גולן: אין לנו ברירה אחרת אנחנו נהייה חייבים לעבוד עם האנשים בישוב.

שוקי ארליך: לא אבל המילה לעבוד השאלה היא ואני חושב אנחנו מכירים, אני מכיר את

הצד של מזכיר הישוב שהוא לכאורה תמיד עסוק ואין לו זמן והכל ויהיה פה

תהליך מורכב איך למשוך אותו או אותה.

הילה טרייבר: דרך אגב אנחנו לא מדברים על לעבוד עם המזכירויות אנחנו יותר מדברים עם

חבר הועד.

שוקי ארליך: אני איתך אבל ברור לי לגמרי שהמפתח להצלחה זה לרתום את המזכיר או

המזכירה לטובת הנושא שהם יבואו וירתמו זה עסק, אני א ומר חשוב מאוד,

כי אמרת שזה מספר מצומצם אני אומר נכון אבל אתם לא, תחשבי שאתם

הרבה יותר ותראי איך את יכולה לעשות.

תמנה שמאלי: סיוונה יערה חזרה מחופשת לידה אני יכולה לתת אותה כדוגמא נהדרת.

סיוונה גולן: יערה היא עובדת סוציאלית קהילתית שלנו.

תמנה שמאלי: אפרופו פיתוח קונספט אני יכולה להגיד שהיא היתה פושרית היא הכריחה

אותנו להיפגש איתה, אני אומרת אותנו כי אחת מהישוב שלנו עשתה את

הקורס שלכם של קהילים ורתמה אותי ויערה ממש היא כל כך עזרה לנו וזה

המודל היא צריכה לתפוס מישהו בכל ישוב אפרופו זה ומאז יש לנו פעילות

מדהימה למבוגרים, כולל קהילה תומכת המון מהדברים אני אדבר איתך לחוד

אני לא יודעת אם זה מעניין את כולם אבל אני חושבת שזה כן מעניין שיישוב

שיש אצלו כל מיני פעילויות מהסוג הזה שיכולים להתממשק אתכם נציג פה

איזה שהוא מודל עבודה שאנחנו מקיימים ביישוב שלנו וזה יכול לתת לכם.

מירב קורן: יש הבדל מאוד גדול בין המושבים והקיבוצים באופן שבו שירותים חברתיים

מאוד מאוד שונה.

תמנה שמאלי: אפשר לעשות סיור מוחות כי זה דברים שמושתתים על כוחות פנימיים.

הילה טרייבר: יש לנו תפיסה לעבוד עם הועד המקומי קצת שונה ושיהיה גם בועד המקומי

אנשים שיהיו אחראים על תחום בתוך המתנדבים ושיהיה מישהו שיהיה אחראי

על תחום הנוער, ועל תחום הקהילה, ואז יש הרבה יותר עם לעבוד כפרטנר.

שוקי ארליך: אני חייב להתייחס א' זה מאוד מרשים מה שקורה פה אני חושב שיש לנו יתרון

גדול לכותל דווקא, את הזכרת שהמחלקה יכולה להיות בינונית אבל בסך הכל

המועצה היא יחסית לכמות תושבי ... היא קטנה וזה יתרון גדול מאוד שאין,

אני חושב שאפשר לנצל את זה לחדשנות והחדשנות הזו היא נכונה להביא

לשיתופי פעולה גם מחוץ לישוב שאנשים יבואו לראות. אני פשוט חבר ב...

עולמי של ... וכל מה שאנחנו עושים אנחנו האר אן די, אז אני יודע כמה חשובה

החדשנות ושיתופי הפעולה לצורכי חדשנות ואני רואה יתרון מאוד גדול למה

שאנחנו עושים פה הקטע של ... זה נורא לשמוע על הנושא הזה שהיה פער

ונתק בין השירות הפסיכולוגי לבין שירותי הרווחה וזה מה שקורה בכל מקום

זה נורא וזה קורה, אם נצליח לפרוץ באמת בדברים האלה להיות יותר ... זה

פנטסטי.

סיוונה גולן: אז את זה אנחנו מובילים. אגב אני באה 5 שנים עבדתי הייתי עובדת של

הגוינט ושל אשלים אז אנחנו מדברים את אותה שפה אתה מבין מאיפה זה

בא מה בית המדרש. בניית קהילה שמכילה את האחר החלש והשונה. למעלה

בפיתוח יכולות כמובן פתיחת מרכז גישור אני אחלק לכם כאן הבאנו את

הברושור החדש, אנחנו רוצים לפתח כמובן מנגנונים לתמיכה ועזרה הדדית

ולעסוק בשיפור המוכנות לשעת חירום. מבחינת בניית קהילה המכילה את

האחר החלש והשונה ואת הנשים המוכות שהוספת שוקי אנחנו מכניסים לכאן

מיזם ארצי חדש שמיועד לילדים, נוער ומשפחות בגירושין, נבחרנו להיות פרה

פיילוט אנחנו ועיריית חולון מיזם חדש שנקרא בלב בין לבין, בעצם ראשון מסוגו

בארץ, עמותת טופז זה עמותה שאנחנו עובדים עם ד"ר מייק נפתלי, ואנחנו

בעצם הולכים לפתח כאן מענים.

הילה טרייבר: אני אחדד את הסוגיה זה נוהל תמיכות פרסמנו בקשה לתמיכה בעמותה

ועמותה שתגיש תזכה במרכז.

שוקי ארליך: התמיכה היא ממשרד הרווחה?

הילה טרייבר: לא, בנוהל תמיכת של המועצה פרסמנו בנוהל תמיכות עמותה שמתעסקת

בטיפול בילדים להורים גרושים ומי שיגיש.

תמנה שמאלי: ילדים פונים?

סיוונה גולן: אנחנו בתחילת הדרך אנחנו הולכים לצאת זה מיזם ומיזם רציני מאוד, באמת

מרגש אותי שנבחרנו ושאנחנו ביחד עם עיריית חולון, עיר הילדים בעצם

הולכים לעשות את הפיתוח של כל הידע. זהו קשישים דמנטיים כמו שאמרתי,

צרכים מיוחדים ופיתוח מענים לאוכלוסיית הלהט"בים. אנחנו בהחלט מחלקה

אני רוצה להגיד שני משפטים לסיום אני חושבת שאנחנו מחלקה שכרגע

בהחלט דוחפת, יוזמת אבל אני גם רוצה להגיד תודה אני מרגישה גאה לבוא

לכאן כל בוקר ומוצאת את עצמי בפורומים היום אתם יודעים שהעובדים

הסוציאלים נמצאים בסכסוך עבודה אנחנו ככה גם שובתים, שבתנו ביום

חמישי, שובתים גם מחר נכנסנו לסכסוך עבודה אבל אני מרגישה שהמועצה

כאן כל כך לא מייצגת, כולם שובתים, וזה המון עדות לזה זה לא מובן מאליו

שמועצה כמו חוף השרון נותנת מקום כל כך מרכזי לחשיבות של קהילה,

למשמעות של קהילה, לחוסן של קהילה ולנו כמחלקה לשירותים חברתיים

לעשות כזה פיתוח בתוכה אז תודה לכם.

שרון רומם: קיבלתי בזמנו מרמי סביצקי שאת הנושא של הקהילה גם אפשר לקבל תמיכה

מתקציב של משרד הרווחה לדברים האלה.

סיוונה גולן: אנחנו גם מקבלים יש לנו איזה שהיא פלטפורמה של משרד הרווחה שמעבירה

לנו כסף.

הילה טרייבר: 5,000 ₪ לשנה. אני אגיד רגע אפרופו זה אנחנו כן פרסמנו בשנים הקודמות

קול קורא ליוזמות קהילתיות במושבים, אודים הגישו וקיבלו על המיזם שקודם

תמנה הציגה, אבל באופן עקרוני אנחנו כל הזמן עובדים עם יוזמות קהילתיות

ויוזמות התנדבותיות זה מכספי מועצה בלי תמיכה.

שוקי ארליך: הרכב תמיכות של ממשלת ישראל הוא 2 מיליארד ₪, מיליארד לישיבות

ומיליארד לשאר ...

אלי ברכה: רק זה הולך לפי סוציו כזה או אחר.

הילה טרייבר: תראו בסוף מה שסיוונה אומרת כאן אתם תראו אחר כך בסעיפים של

התקציבים, זאת אומרת בחוברת תקציבים שתגיע לכאן יהיה מיזם תמיכה

בעמותות כאלה 180 אלף ₪, עבודה וקהילתי,... לכל אחד מהסעיפים כאן יש

תכנית עבודה פרטנית בדו"ח אקסל שמוגשת אליי ומפורטת בכסף שלה בנפרד

זה לא מוצג לי כמו שמוצג לכם ברמת מצגת כזאת אלא ממש דו"ח אקסל עם

כל סעיף, עם כל חיוב. רק תקציב מועצה.

סיוונה גולן: רק תקציב מועצה למעלה רשום תקציב מועצה נדרש .2019 רק מימון מועצה.

הילה טרייבר: הנקודה היא שבאמת לכל אחד ואחד שתקבלו את החוברת העבודה אתם

תראו את הפירוט של כל אחד מהסעיפים האלה, את ההדרכות הורים ואת

הסדנאות ואת העבודה הקהילתית את התחומים זה יופיע יותר בפירוט כי

מצגת זה משהו כללי.

שוקי ארליך: מאוד חשוב חסר לי פה אגודת הדמוקרטיה הרלבנטית כדי לקבל את

הפרופורציות, כתוב פה תכניות ילד ונוער כמה ילדים ונוער יש לנו במועצה,

וכמה קשישים.

הילה טרייבר: אני אתן את המספרים אבל צריך להגיד שתכנית לילדים ונוער של מחלקת

רווחה היא 210 אבל במחלקת ילדים ונוער אתה תמצא 1.210,0000 את

הנתונים אנחנו ניתן לפני התקציב נתונים של כמות אוכלוסיה וכו' וכמה בכל

גיל אבל הם מחולקים בתוך המחלקות השונות.

אנדי וולף: כן אבל כל הבעיות נוער בסיכון, זה אנשים שיש להם בדיקה כלכלית, אנשים

עם דמנציה כל הבעיות שאתם מטפלים בהם שנקבל איזה שהוא מיפוי, מושג

כמותי של היקף הבעיה.

סיוונה גולן: אוקיי.

אנדי וולף: מי אנשי הצוות עובדים סוציאליים? פסיכולוגיים?

סיוונה גולן: לא במחלקה לשירותים חברתיים ישנם עובדים סוציאליים, לעובדים

הסוציאליים כמו שאמרתי כל אחד מומחה בתחומו, יש לנו 9 עובדות סוציאליות

כולל אותי, + מזכיר שהוא עובד מנהל וזכאות שהוא איננו עובד סוציאלי

ומרכזת פנאי ותרבות של הגיל השלישי שהיא גם איננה עובדת סוציאליות אני

חושבת שהעובדה שהפנאי והתרבות של הגיל השלישי נמצא הוא חלק

מהעשייה של המחלקה, הוא בהחלט מאפשר לנו איזה שהיא ראיה מאוד,

מאוד רחבה של כלל הצרכים של האזרחים הותיקים, אז אנחנו מדברים רק על

העובדים הסוציאליים. בתחנה לטיפול משפחתי שלנו ובתכנית מטיבים להורות

אנחנו גם מעסיקים תרפיסטים יש לנו תרפיסט בתנועה, תרפיסט בדרמה,

תרפיסטית באומנות, אז אנחנו מעסיקים גם תרפיסטים שהם חלקם

פסיכולוגיים חלקם עובדים סוציאליים בתואר ראשון.

הילה טרייבר: יש בעצם 2 עובדות סוציאליות קהילתיות, יש עובדת סוציאלית אחת לתחום

הזקנה, 2 לנוער שעבד עם גם פקידת סעד בחוק נוער, ויש לנו עובדת סדרי

דין ועובדת משפחה וצרכים מיוחדים שהיא עובדת וחצי, אלה תחומים שיש

עובדים סוציאליים חוץ מזה יש את מתי שהיא רכזת הפנאי של הגיל השלישי

ואת יורם.

אנדי וולף: מה שאני הופתעתי הייתי בועדת הנחות ארנונה היה עוד מקרים.

הילה טרייבר: כי אנדי זה לא נוגע בזה כי בועדת הנחות ארנונה מאוד נוקשים, שלא הכל

עולה, עולה רק מה שיכול לעמוד, הנחות ארנונה זה רק אם יש לך פגיעה

באותה שנת מס על או כספית או כלכלית אם אתה בהידרדרות 5 שנים אף

אחד לא סופר את זה, על השנה הראשונה נותנים לך ואז אתה כבר מדרדר

תמשיך להידרדר.

אנדי וולף: היו מקרים ספורים בכל ה – 5 שנים שמתחת ל – .6

הילה טרייבר: זה חד פעמי, זה חד פעמי זה מאוד, מאוד נוקשה הנושא של לוחות זמנים.

שוקי ארליך: האם אפשר לקבל את הפילוח של הקריטריונים מהסוג הזה כדי לשעת את

התחושה כי זה מאוד יעזור להבין.

סיוונה גולן: אין בעיה אנחנו נארגן את זה.

שוקי ארליך: זה יעזור להבין על מה אנחנו מדברים כי אנחנו מבינים את הרושם שהכל טוב.

סיוונה גולן: תאמינו שיש כאן הכל כמו שקיים במקום אחר רק במינונים יותר במספרים

יותר קטנים, וחוץ מזה שעדיין אנחנו בתת דיווח, יש הרבה מאוד אנשים

שפותרים את הבעיות שלהם בכוחות עצמם ולא מגיעים אלינו.

שוקי ארליך: אנשים או סליחה שאני אומר אבל האם הקיבוצים האלה הם טיפול קצת שונה

מאשר הישובים שהם לא קיבוצים בתור מעגל סגור.

סיוונה גולן: לשמחתנו גם הקיבוצים פנים אלינו במשברים קהילתיים.

שוקי ארליך: בגדול יש להם יותר קהילה תומכת, אני משער זה דבר טבעי לגמרי.

מאיר דור: יש הבדל בין הקיבוצים למושבים .

הילה טרייבר: שוקי יש הבדל גם בתוך הקיבוצים חלק מהקיבוצים פעיל יותר, פעיל פחות זה

לא דומה גם בישובים וגם בקיבוצים יש הבדלים ביניהם.

אלי ברכה: אתה רואה את השבירה של המסגרות.

הילה טרייבר: סיוונה תודה רבה. טוב קודם כל פרוטוקול מס' 1 תקראו אותו אני אגיד משהו

על התמלול, התמלול החברה המתמללת יושבת פה היא מקליטה ומתמללת

אנחנו לא מתמללים אותו, אנחנו לא בודקים אותו, אנחנו לא עוברים אליו ואם

הייתי צריכה לבדוק את המלל הייתי צריכה לתמלל בעצמי, הרעיון שתמלול

בסופו של דבר יהיה פרוטוקול הוא מצורף כדי שתוכלו לעשות את ההשוואות.

אנחנו מצרפים לכם את התמלול ואת הפרוטוקול כדי שתוכלו לעשות השוואות

ואנחנו כותבים את הפרוטוקול והוא מה שקובע, כתבנו מייל לחברה המתמללת

להקפיד קצת יותר גם על השמות, וגם על העברית וגם על הזה אבל אנחנו

מראש אני אומרת אנחנו לא נשב ונתקן את התמלול כי אחרת עדיף שנעשה

את זה לבד, אז זה אנחנו לא מחויבים. אנחנו לא מחויבים לתמלל הסיבה

שאנחנו מתמללים שבסופו של דבר אנחנו רוצים לעבוד, להיות קשובים

למליאה ולא לשבת ולכתוב את הפרוטוקול אז אנחנו מתמללים את זה.

פבלו לם: אבל בסופו של דבר הפרוטוקול צריך לשקף את התמלול.

הילה טרייבר: הוא משקף יש טעות במי אמר אם קוראים למירב כהן או מירב עמר שאין לי

מושג מאיפה הם הביאו את זה, ומה מירב אמרה בעצם שאמרה תמנה. לגבי

החלטות, ההחלטות משקפות יש יותר בעיה במי אמר מה ובאיזה הקשר איך

זה נאמר.

אלי ברכה: אתם קוראים את המשפטים שאתם אומרים אתם אומרים מה זה,זה, יש מילים

שאתה אומר זה מה שיש.

הילה טרייבר: לגבי פרוטוקול מס' 1 קיבלתם אותו אם יש הערות אפשר להגיד לתקן את

הפרוטוקול אם לא אפשר לאשר או תחליטו, מי בעד, כל ישיבה נצטרך לאשר

פרוטוקול, .1,2,3,4,5,6,7,8,9,10 10 בעד, פבלו, צילי, ברק לא היו. אז אני

אגיד משהו אין לנו הרבה זמן והקשב הוא קצת זה, אבל חשוב לי בתחילת

קדנציה צריכה להיות האצלת סמכויות לועדים המקומיים, אנחנו כל השנים ב

– 2012 בבחירות הקודמות לקחנו האצלה קודמת ופשוט עשינו העתק הדבק

למה שהיה כל הזמן, בשנה האחרונה זה עוד לא הושלם עד הסוף, שנה, שנה

וחצי אחרונות עשינו בעצם מסמך חדש להאצלת הסמכויות הוא לא באמת

מחדש משהו בסמכויות אבל הוא מאוד מבהיר את הגבולות. דיברנו על מה

שקודם התחלנו להגיד עם אורלי שבעצם האצלת הסמכויות נועדה לעגן את

הקשר בין המועצה לוועד המקומי באספקת השירותים לתושבים. יש סמכויות

שהמועצה חייבת להאציל לועדים המקומיים, בעיקר בכל מה שקשור לקיום

ישות משפטית נפרדת, זאת אומרת פתיחת חשבון כל מה שאנחנו חייבים זה

אנחנו חייבים, האצלת סמכויות היא שונה בין מועצה למועצה מה שיש אצלנו

לא דומה למה שיש בעמק חפר, לא דומה למה שיש בלב השרון כל רשות

מחליטה על האצלת סמכויות שלה. בעמק חפר לדוגמא יש האצלת סמכויות

ליישוב לטיפול בגזם אצלנו הגזם במועצה, זאת אומרת יש הבדל מהותי בין

המועצות ואי אפשר להשוות. ניסיתי לראות יש מועצות דומות לשנו עם האצלת

סמכויות רחבה ויש מועצות עם האצלת סמכויות מאוד קטנה. אני חייבת להגיד.

תמנה שמאלי: זה לפי בחירת הישוב?

הילה טרייבר: לא, מי שמאציל סמכויות ליישוב זה מליאת המועצה. תיכף נדבר משהו על זה,

גם בישובים מהבדיקה שלי גם בישובים שהאצלת הסמכויות מהמועצה היא

כאילו נמוכה בסוף בפועל יכול להעיד על זה עומר שהוא תושב צור משה בלב

השרון בסוף בפועל הועד המקומי עושה הרבה יותר ממה שאומרת לו המועצה

שהוא יכול לעשות. בשוטף הועד המקומי מטפל ביישוב אז גם במקומות

שכאילו האצלת הסמכויות מאוד מצומצמת בפועל הועד המקומי מתעסק

בהמון, המון תחומים, בעצם לועד אסור להתעסק בתחומים בהם לא הוענקה

לו סמכות, לדוגמא אם לא הענקנו סמכות להפעלת בית ספר הועד המקומי לא

יכול להחליט להקים בית ספר.

אלי ברכה: יש דוגמא קלאסית שהיתה בימים עברו התקבצו תושבי ההרחבות צעירים

וילדים ורצו גנים וחוגים מהמועצה אמר ראש המועצה שישב כאן אמר לא

מעניין אותי לא הגנים ולא החוגים וכל יישוב העביר את הסמכות לועדים

והועדים איתרו בנים ועשו חוגים, בגלל שהיום אנחנו רואים בחוף השרון אחת

המועצות הבודדים שהחוגים נעשים על ידי הועדים והגנים נעשים על ידי

הועדים אנחנו פה קיבלנו החלטה שועד שרוצה להעביר את הגנים אל המועצה

יכול לעשות את זה, בצרה עוד פעם מירב העבירה את הגנים של בצרה אל

המועצה והמועצה בשנים אחרונות מטפלת בגנים האלה, גני הילדים מנהלת

אותם של בצרה.

מירב קורן: ומה הניסיון שלכם? מה יעיל יותר? מה נכון יותר?

אלי ברכה: אני אגיד לך מה קרה, קרה שהועדים אהבו אני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידי

אבל הועדים אהבו את הרווח הכספי או העודף הכספי שהיה בגנים ההורים

היו מוכנים לשלם הרבה היו קייטנות, היו צהרונים, היה הסעדה או משהו כזה

ועל כל דבר הועד היה לוקח את הכסף ואז נשאר לו כסף נוסף שיכל לעשות

איתו דברים לטובת הישובים. בינתיים המדינה הורידה את ,3 4 הפכה את

גילאי ,3 4 הפכה אותו לחובה, צהרונים הפכה לחובה, קייטנות הפכה קבעה

סכומים וכן הלאה וכן הלאה כל הכיסים האלה של הרווח התאדו. יש ועדים

שעדיין מחזיקים את זה שאנחנו לא לגמרי מבינים למה ויש כמו בצרה שיש

שביעות רצון.5

הילה טרייבר: אני אגיד רק שבעצם גם בגני ילדים דרך אגב מה שקרה שכל הצמצומים האלה

המועצה מוציאה כמעט 3 מיליון ₪ על גני ילדים רק פשוט מעבירה את זה

לועדים המקומיים, זה לא שזרקו את הועד המקומי ואמרו לו תסתדר.

אלי ברכה: יכול להיות כמליאה לבוא ולומר אתה רוצה להיות עצמאי בגנים קחי את בני

ציון להיות עצמאי בגנים הכל אתם, מכיוון שלא רצינו לפרק את המערכת ורצינו

להשאיר את הועד את היכולת לפנק את התושבים בצורה כזו או אחרת אז

עזבנו עשינו תחשיבים וזה ואמרנו אוקיי נעזור פה ונעזור שם והמועצה באמת

עוזרת בכסף. הרי אם המועצה היתה מושכת את הכסף שהיא נותנת הגנים

היו עוברים למעוצה בלאו הכי.

הילה טרייבר: אנחנו נותנים 50 אלף ₪ לגן ועוד עזרה בסייעת לגן 3 לכל הגנים עוד לפני

שבאמת נתן ולא בהתאם לכללים שלו, כל גן כמעט מעל 14 ילדים מקבל סייעת

בגן 3 הוא נותן רק מעל 30 ילדים, זאת אומרת המועצה נותנת הרבה כסף

לסיפור הזה.

אלי ברכה: אין רשות אגב שהגנים נמצאים בועדים אין רשות כזאת.

הילה טרייבר: הרעיון בהאצלת סמכויות זה שועד שנגיד לא רוצה את הסמכות, לדוגמא לא

רוצה לקבל את האצלת הסמכות בגנים יכול להגיד אני לא רוצה, אותו דבר יש

לנו בגביית ארנונה חלק מהישובים ה - גביית ארנונה היא ביישוב, וחלק היא

במועצה. בצרה, כפר נטר, שפיים, חרוצים המועצה גובה את הארנונה ושאר

הישובים הארנונה היא גבייה מרוכזת ביישוב. גם ארסוף נכון. אז ככה שגם

חלק מהועדים בחרו את הזה, נתנו להם את האפשרות לבחור. מה שעשינו

בעצם בהאצלת סמכויות הנוכחית חילקנו את זה לשלושה סוגים, פעילות שהוא

חוק שהועד לא יכול להחליט מה היא לא רוצה, פעילות חובה אפרופו מה

שדיברו קודם אורלי שהועד לא יכול להחליט שהוא לא עושה פעילות נוער, או

ועד לא יכול להחליט שהוא לא תומך בקהילה תומכת בגיל השלישי, ויש פעילות

רשות, מה זה פעילות רשות? פעילות רשות זה א' פעילות שהועד לא מחויב

לעשות ויש גם פעילות שהמועצה עושה אבל הועד רוצה לעבות את הפעילות

הזאת. לדוגמא אנחנו עושים הדברה בביוב אם ועד רוצה להגביר את ההדברה

אז כדי שהוא לא יעבור על החוק נתנו לו האצלת רשות, הוא יכול לעשות רק

מה שאנחנו מרשים לו לעשות אז חילקנו את זה ל - בעצם לשלושה.

אורלי עמיר: האצלה היא פרטנית ממש לכל פעולה או נגיד בתחום התברואה?

הילה טרייבר: לא, לא, היא, אפשר לעשות אותה גדולה כמו תברואה, חינוך וכו', אנחנו עשינו

את זה חילקנו את זה בעצם לפרקים, לפרק של אחזקת מבנה ציבור ושטחים

ציבוריים מה זה אומר, לפרק של מינהל כללי מה זה אומר, למה? כי בסופו של

דבר חלק מההסדרה היא אם את רואה הכשרת השתלמויות לבעלי תפקידים

בישוב, אז ההכשרה זה מועצה וועד מקומי הפיקוח זה מועצה והפעילות היא

רשות הועד לא חייב לעשות השתלמות לחברי הועד שלו. אם ייעוץ משפטי ועד

מקומי חוק אם הוא רוצה ייעוץ משפטי הוא צריך לקחת יועץ משפטי, אחזקת

מבנה הועד חוק הוא לא יכול להחליט שהוא לא משלם את החשמל, את המים.

אורלי עמיר: כל הדברים האלה לא היו זה ממש מקל.

הילה טרייבר: בעצם עשינו אבחנה למה הוא יכול ומה הוא לא יכול, בחינת בקשות להיתרים

שהולכים למועצה, בעיקרון עושה את זה הועד המקומי חותם על תכניות זה

פעילות חובה, זה פעילות חובה ועד לא יכול לא לעשות אותה, אבל למשל

תכנון וייעוץ סטטוטורי זה פעילות רשות, אם הועד רוצה לתכנן משהו הוא יכול

אבל זה לא חובה.

אלי ברכה: חשוב להבין למי שבאמת חדש במליאה אתם פוגשים את זה עכשיו תפגשו

את זה גם בהמשך, הרעיון הוא שכולם הועדים כולם וחברי המליאה ידעו שיש

קריטריונים שווים לכולם אין איזה הסדרה לועד כזה שהוא בסמכות לא יכול

לעשות את זה ועד אחר יבוא ויגיד אני רוצה לעשות את זה יאמרו לו אתה

תעשה את זה וההוא יעשה את זה ואנחנו נמצאים באיזה סעד שאף אחד לא

יכול ולא יודע מה היא, הקריטריונים אמורים יש את זה בעוד תחומים

שהקריטריונים אחידים לכל הועדים.

צילי סלע: איך אתם מגדירים למשל את הסיפור הזה של הגנים?

הילה טרייבר: נגיע לזה.

שוקי ארליך: תני להבין בסדר כי כתבת את זה בישיבה, זה מסמך שפעם ראשונה ראיתי

כמסמך מסודר אבל הוא מבטא כבר דברים שקיימים ברובם לפחות. אנחנו

אמורים היום לאשר את זה?

הילה טרייבר: באופן עקרוני אתם אמורים לאשר את האצלת הסמכויות אפשר לאשר אותה

ב – 30 אין לי בעיה לתת זה, זה בעצם מסדיר פעילויות שכבר קיימות מאז

ומתמיד.

שוקי ארליך: האם שלחתם השאלה שאני שואל פשוט לגבי הישוב האם שלחתם או לקחתם

קבוצה של נציגי ועדים שקיבלו ועברו על זה ונתנו לכם פידבק.

תמנה שמאלי: אני רוצה להמשיך את מה שאתה שואל אני העברתי את זה לועד המקומי

אצלנו כי ראיתי שהם יעבירו, אני חדשה בזה לא מבינה היתה איזה אי הבנה

זה הגיעה רק למישהי אחת שלא העבירה את זה לכולם, אני הייתי מאוד רוצה

שועד המקומי אצלנו יעשו על זה דיון, יקראו את זה, ילמדו את זה ורק אחרי

זה שהם יעירו לי, ישאלו אותי וזה אני אוכל לבוא ולאשר.

הילה טרייבר: א' אפשר, אני רוצה להגיד משהו, תקשיבי רגע א' כדי שהם יעברו אנחנו צריכים

לתת להם האצלת סמכויות, תמיד אפשר לשנות אותה זאת אומרת באמצע

השנה אפשר להגיד אנחנו מפסיקים להאציל סמכות בנושא מסוים.

אורלי עמיר: רגע זה לכמה זמן האצלה הזאת לכמה זמן?

הילה טרייבר: עד שתחליטי לקחת אותה.

אלי ברכה: אנחנו מבקשים מכם כרגע גם בסעיף הבא של התקצוב לתת לועדים, לתת

למועצה אפשרות להתקדם הלאה. תסתכלו על זה אנחנו מספרים לכם שזה

המציאות שהם חיים חלקם גם אנשים שזו המציאות שהם חיים, זו החלוקה

שהיתה בעבר אלה הסמכויות שיש היום ולתת להם אפשרות להמשיך הלאה

כי הכל עומד בלוחות זמנים, נחליט שבעוד 3 חודשים בעוד חודשיים רוצים

לבקר את זה מחדש אתם תשבו עם הועדים, תדונו, הועדים יחליטו.

מירב קורן: אז אולי הרעיון להביא את זה בתור מי שהיתה 11 שנה זה ניג'וס ים שדיברנו

לאורך כל הדרך הם מכירים את זה מהמון פרטים.

שוקי ארליך: כיוון שיש שם הרבה פרטים חשוב, כיוון שזה לא נכנס...

מירב קורן: זה כמו שהיא אמרה זה נושא שהיא בתהליך. אפשר לאשר ולקבוע כבר שבעוד

חודשיים כי אחרת זה לא יקרה.

אלי ברכה: אנחנו יכולים להגיד לכם שאנחנו הילה ואני יושבים על הנושא הזה של האצלת

סמכויות כבר כמה שנים, 3 שנים, ואתה מגלה כל פעם משהו חדש ובהתחלה

היה צמוד לזה מספרים האם שמים ליד כל סעיף כזה את המספר כמה הוא

צריך להוציא או להפריד את הסמכויות מהמספרים אנחנו החלטנו להפריד את

המספרים מהתקצוב שלהם כי זה משגע את הזה, פיתחנו ואז הגענו על פי

חוק ועל פי חובה ועל פי האצלה כל מיני כאלה זה דינמי.

צילי סלע: אז איך אתה מתקצב אתה מתקצב על פי נושא?

הילה טרייבר: לא תיכף אני אסביר זה לא על פי נושא שניה, עוד דבר אחד שחשוב לי להגיד

ב – 25/12 יש פורום ועדים מקומיים יו"ר מוזמנים אנחנו בפורום הזה נציג את

הדבר הזה, נעביר להם את זה להתייחסות, זאת אומרת בלי קשר למה

שאנחנו נעשה עכשיו שוב אני אומרת הדברים שנמצאים פה הם דברים

שקורים בשוטף לדוגמא אפרופו גביית ארנונה מהתושבים זה בעיקרון חוק

אבל יש הבהרה ועד שלא מעוניין זה שגובה את הארנונה מסרב לגבות אותו

אין שום בעיה מחזיר את זה למועצה אבל ברגע שלקחת עליך את האצלה היא

חובה, היא חוק אתה לא יכול להחליט שאתה לא גובה ארנונה.

אורלי עמיר: והוספה את אמרת שאם מישהו בא ומבקש סמכות נוספת אז אתם במהלך

השנה עושים את זה.

הילה טרייבר: הנה לפני כמה זמן לא היתה העברה, היתה בעיה עם האצלת סמכויות לבתי

העלמין רשפון ומשרד הדתות ביקש העברה עשינו במליאה האצלת סמכויות

לבתי עלמין. אין בעיה זה תמיד חוזר למליאה, המליאה מאצילה את הסמכויות.

מה שכתוב כאן זה נגיד ההיטל שמירה, גביית אגרת ביוב, גביית ארנונה זה

דברים שקורים היום חילקנו את זה בעצם הפיקוח הוא של המועצה, ההכשרה

של הועד המקומי ומי שמחייב אותך זה במסגר חוק אתה גובה היטל שמירה

במסגרת חוק השמירה זה לא החלטה של הועד המקומי כאן.

אלי ברכה: תזכרו שאם אנחנו לא נאפשר להם להמשיך עכשיו את מהלך החיים כל מה

שמותר להם לפעול זה על פי חוק. אנחנו מאצילים להם את הסמכות הזאת כי

אחרת הם נתקעים עכשיו ובמועצה שלנו יש אנשים שמכירים את החוקים

וקופץ לך אחד ואומר תראה לי את האצלה.

שוקי ארליך: רוב הדברים האלה עברו בהחלטות מועצה בעבר נכון?

הילה טרייבר: כן, כן אתם רואים לדוגמא איסוף פסולת אנחנו כתבנו הכל מועצה אבל אם ועד

מקומי מעוניין להזמין עוד משאית זבל, להזמין עוד תיעול לכביש זה עשינו על

זה כפעילות רשות יש להם אפשרות אבל הם לא חייבים כי בעיקרון זה על

המועצה, כל הפרק של תברואה בכלל.

אורלי עמיר: שאתם מאצילים סמכות לגבות היטל שמירה למשל אתם מגבילים בסכום?

הילה טרייבר: היטל שמירה זה חוק, כתוב בחוק כמה, זה לא, גם ארנונה. הוא יכול לגבות

פחות הוא לא יכול לגבות יותר. כל ישוב יש לו היטל שמירה אחר כי זה בעצם

תכנית שמירה מחולקת למטרים שבנויים אז יש פערים ארסוף גובה 6.60

ובצרה 4.23 אז הפערים הם בגלל בעצם המטרים שיש בבצרה, אבל זה לפי

חוק. אותו דבר שמירה על הביטחון צחי התפעול זה המועצה והכשרה של

המועצה, רכז הביטחון בועד המקומי, מקלטים ציבוריים על הועד המקומי,

בסיס מתמידים על המועצה, מבנים ומתקני ציבור, גני ילדים וטרום חובה ועד

מקומי פעילות חובה מי שלקח את זה, גני ילדים חובה בשיתוף פעולה עם

משרד החינוך.

צילי סלע: תעצרי שניה פה אני רוצה את זה לקחת כדוגמא כי הסברת את זה קודם. מצד

אחד כתוב שם חוק ומצד שני אנחנו יודעים שחלק מהישובים אומרים באחריות

המועצה לתפעל את זה, וחלק מהישובים אומרים, כי הערה היחידה זה

בשיתוף עם משרד החינוך.

הילה טרייבר: אני אגיד לך למה בגני ילדים חובה בעצם הועד המקומי כמעט ולא יכול להחליט

כלום כי הגננת מועסקת על ידי משרד החינוך, כי הכסף נגבה על ידי משרד

החינוך בעצם אין לו, המשחק של הועד המקומי הוא בצהרון אחרי צהריים

ובקייטנה בגני חובה אין לו כמעט משחק, הגננת לא עובדת שלו.

צילי סלע: אין לי בעיה אבל איפה בא לידי ביטוי שניה אני שואלת שאלה אחרת איפה בא

לידי ביטוי האפשרות של הישוב לבחור איפה להפעיל את זה.

הילה טרייבר: בעיקרון תפעול ועד מקומי, חסרה פה הערה אם הועד לא רוצה זה חוזר

למועצה.

צילי סלע: אז זה צריך להיות בהערה.

הילה טרייבר: לא צריך אני אגיד לך משהו בעיקרון על האצלת סמכויות, באופן עקרוני לא

צריכה להיות הערה כזאת כי כל האצלת סמכויות שועד מקומי יגיד לי אני לא

רוצה לעשות אני בעיקרון חייבת לעשות במקומו. אם הוא .. .אבל כל סעיף

כמובן שיהיה לזה ביטוי בכסף שהוא מקבל.

צילי סלע: ברור אבל יכול להיות שהם יגידו אני לא רוצה לעשות לא יודעת בסעיף הקודם

שהיה לצוות צחי.

הילה טרייבר: זה מועצה עושה.

אלי ברכה: היה לנו ועד שאמר אני לא רוצה לעשות איחוד תפרק את כל הגוש אמרנו שאם

לא תעשה אנחנו לא נעביר לך את הכסף 80 אלף ₪ נעביר את זה...

הילה טרייבר: תיאורטית הוא יכול להגיד אני לא מטפל בנוער, אז מה שאלי כתב לו אני אוריד

לך 60 אלף ₪ מהתקציב ואני אטפל בנוער.

צילי סלע: זה תמיד האופציה לחזור בחזרה למועצה.

אלי ברכה: זה לא נשאר בלי טיפול.

הילה טרייבר: מעל האצלת סמכויות של המועצה יש סעיף בצו המועצות שאומר שועד שלא

רוצה את הסמכות מחזיר אותו למועצה זה מעל האצלת הסמכויות ולכן הערה

הזאת ה - גביית ארנונה היא באמת מאוד זה, בגני ילדים זה רק בצרה החזירו

לנו שהם נותנים מענה לכולם עכשיו רשפון מדברים להעביר את זה אלינו

למועצה, אבל באופן עקרוני כמעט כל דבר פה למשל גני שעשועים מתקני

ספורט הועד המקומי מתפעל המועצה בודקת, אם הועד המקומי יגיד אני לא

מתפעל אנחנו נראה כמה זה עולה נוריד לו את הכסף.

צילי סלע: הבנתי אז כל סעיף יכול לחזור אליכם.

הילה טרייבר: כל סעיף יכול לחזור אלינו.

דני מנהיים: מה שנקרא בחוק שיעורי המועצה היא בעצם מה שהועד לא עושה המועצה

עושה.

הילה טרייבר: כל הפעילות הזה נגיד את רואה קהילה תומכת כתבנו פעילות חובה, באופן

עקרוני הרעיון הוא לעשות אתם יכולים לקחת את הטבלה הזאת ולקרוא א ותה

יותר אני לא יודעת כמה קראתם אותה אבל היא בעצם לקחה את כל האופציות

שיש בין המועצה לזה, אחד הדברים שהיו היתה נגיד האצלת סמכויות לא היה

ברור מי מתפעל, מי מפקח, בדרך כלל מי שפיקח גם היה צריך לתפעל וכו',

האצלת הסמכויות הזאת בעצם מאגדת, מסדירה את התחומים של כל אחד

מי מטפל ומי מפקח, אותה אנחנו רוצים לאשר, אנחנו שוב נחזור לזה ב –

25/12 נשלח את זה לחברי הועד המקומי. שאלות? אוקיי בגדול זה באמת

פירוט של הרבה דברים שהיו פעם כתובים כסעיף אחד פירטנו את זה ממש

לסעיפים, יש לזה פירוט יותר מפורט אצלי שאמרתי מיליון סעיפים יהיה לכם

יותר מסובך.

אלי ברכה: עוד פעם אנחנו נפגוש את זה לא רק ב – 25/12 נשפשף תפגשו את זה

ותחליטו מתי שאתם רוצים נכניס לדיון.

אורלי עמיר: אני חושבת שצריך לקבוע עכשיו נגיד בעוד חודשיים.

הילה טרייבר: אני רוצה להגיד משהו נעשה דיון עם הועד המקומי, אם הועד המקומי מקובלת

עליו האצלת הסמכויות והוא בעד האצלת הסמכויות אפשר לחזור לכאן.

אורלי עמיר: אבל הם גם חדשים צריך לתת קצת זמן לבדוק את זה.

הילה טרייבר: א' אפשר לתת זמן אבל ... בטח לא עוד חודשיים, האצלת הסמכויות גם אם

היום אני אתן להם את זה, זה זמן קצר חודשיים כי חלק מהדברים תופסים לנו

... לדוגמא יש פה תמרור וסימון כבישים באופן עקרוני עושה את זה המועצה

הועד המקומי יכול לתגבר אז זה כתוב לו כהאצלת רשות. מה שכתוב כהאצלת

רשות בדרך כלל ה מועצה עושה בעצמה זה לא שאף אחד לא עושה את זה

אם כתוב רשות אז גם לזה יש זה, אני חושבת שחודשיים גם לוועד מקומי חדש

קשה לבחון את האצלת הסמכויות הזאת זה מעט מידי זמן כדי להבין אם אתה

יכול לטפל.

אורלי עמיר: גם עד סוף השנה זה לפי...

מאיר דור: זה לפחות שנה עד שלומדים את הדברים.

אורלי עמיר: ואז מתחלף ועד.

מאיר דור: לא עוד 5 שנים.

הילה טרייבר: אני אומרת ככה זה גם המסר שאנחנו מעבירים להם אין שינוי בועדים

המקומיים שבאו לועד המקומי פחות או יותר יודעים מה עשה הועד המקומי

הקודם. מבחינת מה טיפל, טיפל בזה, טיפל בגנים, בתמרור בגזם הוא יודע,

האצלת סמכויות לא השתנתה, אנחנו נשב עליה נחדד אותה עוד קצת אבל אין

כרגע מה לשבת איתם כי לא יהיה להם פידבק.

אלי ברכה: הוותיקים יודעים והחדשים בחודשיים לא ידעו מספיק טוב הם יפגשו את

הבעיות ולא ידעו לטפל בהם.

מאיר דור: אבל כדאי שתבואו לישיבה שתהיה ב – 25 לחודש ותלמדו עוד דברים.

הילה טרייבר: זה עם יו"ר ועדים, יש יום עיון שגם לזה הוזמנתם כדי לראות איך הם עובדים.

איך אתם רוצים להתקדם עם זה אתם רוצים לקחת את זה עד 30 לקרוא את

זה, אנחנו נשלח לכם.

מירב קורן: אני כבר קראתי וזה מצוין.

שוקי ארליך: גם אני קראתי אבל אני חושב ששווה להיפגש ב – 25 תוך כבוד לשמוע את

התגובות שלהם אני חושב שזה חשוב. שידעו גם שמצד שני ב – 30 אם מישהו רוצה להעיר

הערות שיעשה את זה מהר.

אלי ברכה: אני אגיד לכם מה אני חושב, אני חושב ... כזה או אחר שיגיד אנחנו עכשיו עד

25 לא נמצאים בתוך סמכויות ויש ועדים שיש להם ...

צילי סלע: אפשר לאשר טנטטיבית, לתת לזה רה אשרור ב – .30 אישור שניתן עד היום

לא ניתן עד סוף השנה?

הילה טרייבר: לא הוא קדנציאלי.

צילי סלע: בואו נאשר את זה ונעשה על דיון נוסף. נאשר היום וב – 30 נעשה על זה דיון.

שרון רומם: לדבר הזה יש וואקום סמכויות?

אלי ברכה: יכול להיות, יכול להיות מצב שבא מישהו אומר לך למה אתה גובה אין לך

האצלת סמכויות.

שרון רומם: יש תמיד כאלה ששואלים.

עמיחי ויינברגר: אנחנו מעדיפים לעשות יישור קו כדי שלמען הסדר הטוב גם לשאלה שלנו זה

טוב.

אלי ברכה: אנחנו יכולים להביא את זה עוד שלושה שבועות.

הילה טרייבר: אפשר לאשר ואם יש בעיות להעלות את זה עוד פעם ב – 30 בסדר. זה פחות

או יותר מה שדיברנו יש לזה באמת פרטים קטנים, נכנסנו כאן ממש מי עושה כוח אדם, מי

תפעול, מי הסעות מי כל דבר. אנחנו מאשרים את זה.

שוקי ארליך: אני רוצה להגיד הגזברית למשל תקציב לועד מקומי, זה נושא הבא ויש לי

בקשה אני מרגיש לא נוח לדבר על כמה דקות אחרונות של הישיבה, אחרי ... את המוח אני

מרגיש גזבר היה באמצע והסתכלתי וזה הועבר לסוף תרשו לי לבקש לא להיכנס לזה עכשיו.

הילה טרייבר: אני רוצה להגיד משהו על הדו"חות ב – 30/12 אנחנו מאשרים תקציב, ב –

30/12 מאשרים את התקציב בעוד שבועיים אנחנו נאשר את התקציב כי אחרת זה עבירה,

זאת אומרת הרעיון היה לתת לכם הסבר על איך מחלקים את הארנונה לאנשים שלא יודעים

איך מחלקים את הארנונה לישובים איך אנחנו בעצם מעבירים כסף לישובים, הדיון הזה כדיון

יכול להתבצע גם בזה, אבל אם יעשה איתכם דיון רק ב – .30

שוקי ארליך: אני לא יודע איך החברים שלי יעדיפו אבל הראש שלי תפוס.

הילה טרייבר: ואז ב – 30 זה יהיה חייב להיות דיון ואישור. אי אפשר יהיה.

צילי סלע: עדיף שתתנו לנו לפחות כמה קווים כלליים.

מאיר דור: אני רוצה להציע הצעה מכיוון שב – 30 תהיה ישיבה ארוכה אני מציע שנתחיל

יותר מוקדם שלא נגיע למצב הזה.

הילה טרייבר: מאיר זה לא קשור להתחלה זה קשור בעיקר ביכולת של האנשים. דינה ביקשה

לא להתחיל לפני ארבע וחצי.

שוקי ארליך: אבל שמסיימים לכל המאוחר שבע ועשרים או שבע וחצי חברה.

אלי ברכה: אני לא יודע, אני לא רוצה ללחוץ בעניין הזה מצד אחד מצד שני לא נוח לי שאת

הנושא הכספי שבסוף כולם השאלות שלך היו על כסף עם הגז דווקא בנושא

הזה אנחנו סוחבים את זה.

שוקי ארליך: דינה לא הגיעה, אני לא זוכר לא ראיתי את זה, את הנוהל קראתי מה התקציב

לא זוכר שראיתי את התקציב.

מירב קורן: זה טבלת אקסל שמובילה אותך בסוף למסקנה נורא פשוטה תדאג שכל מי

שגר בישוב יהיה רשום נוח יותר זה השורה התחתונה.

הילה טרייבר: שוקי בוא נעשה את זה ככה לא צריך להיכנס לדיון, יש פה אנשים שלא יודעים

איך אנחנו מעבירים כסף לישוב, נסביר את העיקרון בלי לאשר את הכסף, רק את העיקרון איך

בעצם מחלקים את התקציב הרעיון הוא שאנחנו לוקחים, הפעילות של המועצה 10 מיליון וחצי

בערך מתוך מה שדיברנו על 30 מיליון שבכלל פנוי שהוא כסף זה, אנחנו מחלקים אותו לועד

המקומי, קודם כל החלוקה היא 800 ₪ לתושב, כל יישוב מקבל 800 ₪ כפול מספר התושבים

שיש אצלו בישוב.

אלי ברכה: זה חישוב של החלטה סוציאלית.

מירב קורן: מה לפי רישום במשרד הפנים.

הילה טרייבר: כן לפי כמות מי שרשום במשרד הפנים אנחנו מוציאים את זה.

צילי סלע: לא משנה אם זה ילד או מבוגר?

הילה טרייבר: לא משנה. תושבים שרשומים במשרד הפנים כל אחד מהם מקבל 800 ₪,

אחר כך לקחנו עוד 600 אלף ₪ שזה מן דיבידנד ליצרני ארנונה עסקית שנהנים מאיזה שהוא,

בגלל שהם נותנים תרומה גדולה למועצה הם מקבלים איזה שהוא חלק יחסי למועצה.

אלי ברכה: הנושא הוא כזה שארנונה מגורים, ארנונה שנגבית על מגורים לכו תזכרו את

זה לפחות החדשים ביניכם הוא לא משהו שמסוגל להחזיק מועצה, הוא לא יכול גם להחזיק

ועד מקומי, הארנונה מגורים נשחקת על ידי על משפחה שמשלמת אם נעשה איזון כמה

משלמת משפחה על מגורים וכמה מוציאה עליה מועצה ההבדל הוא שלילי. הפער הוא שלילי.

אורלי עמיר: כמה שלילי?

אלי ברכה: תלוי במספר הילדים, אפשר לעשות, גודל הבית וכן הלאה, וכן הלאה, תלוי

בגודל הבית, מספר הילדים האם הילדים במערכת חינוך או לא במערכת חינוך, תחבורה זה

4,000 ₪ שמים במערכת החינוך ואם יש 3 ילדים זה 12 אלף ₪ בשנה, ואם אתה גר בקרוואן

כזה או אחר זה מתחיל להיות. מה שמחזיק את יתרת המועצה וזה לא רק המועצה זה בכל

הרשויות, בכל העיריות זה ארנונה עסקית. מן הדין היה וזה מה שחשבנו וזה היתה המדיניות

שגם הובילה אותנו בעבר לאלה שמייצרים ארנונה עסקית לתת להם איזה דיבידנד מסוים עבור

הארנונה העסקית הזאת לחלק להם טיפה יותר, אנחנו מדברים פה על עשרות אלפים ולא על

מאות אלפים פעם במועצה היתה חלוקה של כמה שהכנסת ארנונה אתה מקבל 60 או 40

אחוז מזה בחזרה ואז היה פערים עצומים בין אלה שמייצרים ארנונה לבין אלה שלא מייצרים

ארנונה, אז שינינו את זה כבר לפני 10 שנים ועכשיו אנחנו אומרים, לא עכשיו בשנים האחרונות

מי שמייצר ארנונה עסקית שיקבל לפחות דיבידנד מסוים וזה מה שהילה מדברת אותם 600

אלף ₪.

הילה טרייבר: מה שקורה זה שבעצם לכולם יש 800 ₪ לבן אדם ואז את ה – 600 אלף ₪

אנחנו מחלקים באופן יחסי ליצרניות ארנונה, אתם רואים מסך אחוז הארנונה. צריך להגיד זה

הטור של סך הכל אחוז הארנונה העסקית שנלקחת.

אלי ברכה: יקום היא יצרנית גדולה, געש היא יצרנית גדולה.

צילי סלע: העמודה הזאת שהצבעת הרגע היא קשורה לתמריץ ליצרני ארנונה? זה החלק

הזה?

הילה טרייבר: נכון, זה החלק של התושבים 755 נגיד היו ביקום בשנת ,2017 739 בשנת

,2018 755 וזה רוב הכסף 9.900 בעצם מחולק על פר תושב, זה מרבית הכסף יש עוד כסף

שמחולק לארסוף בגלל שהוא ישוב קטן עוד 70 אלף ₪ שאנחנו, ישובים שמתחת ל – 250

תושבים עוד 70 אלף ₪, ועוד 600 אלף ₪ שמחולק ליצרניות ארנונה. הטור הצהוב זה הסך

הכל בהשוואה לשנה קודמת. עכשיו ישוב שיורד משמעותית בעיקר לדוגמא בני ציון עזבו אצלו

60 אנשים אז 60 אנשים זה 60 כפול 800 ₪ לתושב אז יש ירידה. העיקרון מעבר לקטע של

הכסף, העיקרון הוא בעצם שקודם כל יש פר תושב שמחלק, פר תושב שבעצם מכסה את מה

שאנחנו חושבים שתושב מספיק לדבר הזה ואחר כך יש יצרניות ארנונה.

אלי ברכה: תשימו לב כמסתכלים על הטור האחרון צריך לראות מה היה לפני כן תראו את

החלוקה זה לא מי שירד ב – 60 אלף "שח הוא ירד מ – 100 ל – ,60 המספרים הם גדולים,

אגב זה חלוקה, זאת חלוקה מאוד גבוהה במועצות אזוריות לישובים זה לא מספרים מקובלים,

תזכרו שלועד המקומי יש מיסי ועד מקומי שהוא מקבל ושומר אצלו זה גם סכום נכבד, אין עוד

הרבה מועצות שמחלקות 10 מיליון ₪ לועדים.

הילה טרייבר: וגם הקטע של השוויון, אנדי פעם, תראה יקום עומדת ב – 988 וחרוצים ב –

802 הפערים היו הרבה יותר גדולים הם היו 800 ו – .1200

אנדי וולף: אני חושב שעדיין זה גדול כי תשמע יש פה ,20 25 אחוז הבדל בין הישובים

שמקבלים מעט לבין אלה שמקבלים הרבה.

הילה טרייבר: אבל אנדי יקום תורמת 8 מיליון ₪, בסופו של דבר יקום וגעש, רק יקום וגעש

ושפיים ביחד תורמות את הארנונה של המועצה.

שוקי ארליך: אלי אני מבקש לעשות דיון לעשות את זה ברגע האחרון זה נראה לי פשוט לא

לעניין.

אנדי וולף: אני חושב שיש פה עניין עקרוני כמה כסף, כמה האם 600 אלף שקבוע אני לא

יודע מי קבע האם זה סכום נכון או שצריך לפתוח, אני חושב שצריך לפתוח.

אלי ברכה: האמירה שלנו, התחושה היתה כן מה שאנחנו מביאים למליאה הזאת שלושה

ישובים הם תורמי ארנונה גבוהים.

אורלי עמיר: אבל הם תורמי ארנונה כי יש להם משאבים לזה, זאת אומרת יש להם שטח

שמיועד. תנו לישובים האחרים שטח שמיועד למסחר וגם הם יתרמו.

הילה טרייבר: לא בהכרח, רשפון תורמת 2 מיליון ₪ ובני ציון ,600 רשפון שהיא לא קיבוץ

תורמת 2.171.000 ₪ ובני ציון .900.000 זה לא קשור.

אנדי וולף: אבל בני ציון, היתה החלטה בטוח שהיא היתה רוצה לתרום יותר אם היתה

לה אפשרות.

הילה טרייבר: אבל מה זה משנה עובדתית.

אלי ברכה: גם במס הכנסה זה שמרוויח יותר משלם יותר וגם נשאר לו יותר, האם יש

היגיון שיש 3 ישובים, 4 ישובים שהם יצרני הארנונה העסקית ולתת להם 0 תמריצים בשביל

יצרנות.

אורלי עמיר: לא להיפך לתת גם לאחרים.

צילי סלע: הנקודה היא שצריך להביא, אני חושבת שמה שאורלי מנסה להגיד וזה אולי

צריך לראות הרי המספר הזה הוא מספר תמריץ איך מעלים, איך מעלים את ארנונת העסקים

בישובים, זה דיון אחר. המטרה היא פה, המטרה היא פה התמריץ.

הילה טרייבר: זה לא קשור אורלי, זה קשור לתכנון ובניה.

אלי ברכה: איך את פותרת את הבעיה בשנה הקרובה?

אורלי עמיר: לאני לא פותרת את הבעיה בשנה הקרובה אני באופן כללי בגדול.

הילה טרייבר: יש דיון של תכנון ובניה שקשור לתכנית מתאר של מה שדיברנו שהוא משהו

אחד ויש דיון איך מחלקים ארנונה, זה שכולם צריכים בסוף להיות יצרני ארנונה כולנו נרוויח

מזה, על זה אין מחלוקת הנקודה העיקרית שבסוף שיטת החלוקה דרך אגב זה היה אפרופו

להקטין אנדי זה היה 760 לתושב והקטנו את ה – 600 אלף שהפכנו ל – 800 לתושב.

אלי ברכה: תגיד מה המספר שאתה חושב שצריך לתת תמרוץ לישוב כמו יקום? כמה

צריך לתת ליקום?

אנדי וולף: אני חושב שצריך לתת הבדל שהוא איך שהוא בוא נגיד סביר בין ישוב שמקבל

הרבה לבין ישוב שמקבל מעט, ,10 15 אחוז אבל לא יותר מזה, ,20 25 אחוז זה הבדל עצום.

שוקי ארליך: אי אפשר לקבל בטבלה הזו גם את ארנונת המגורים בכל ישוב, שזה סך הכל

התרומה.

אלי ברכה: חברה אנחנו נעשה את זה ככה אם תורידו את הארנונה העסקית ותחלקו רק

את ארנונת המגורים בכל הישובים ...

צילי סלע: זה 600 אלף מתוך 10 מיליון, אלי זה מאוד פשוט זה 600 אלף מתוך 10 מיליון

זה הרבה פחות מ – 10 אחוז אוקיי, נכון דיברו על 10 אחוז זה לא 20 אחוז, זה לא 20 אחוז.

הילה טרייבר: מתוך 10 מיליון שמחלקים נגיד ,10,600 600 הוא כלום זה פחות מ – 10

אחוז.

אלי ברכה: מה שקורה הנתח שיקום או געש נותנת לטובת הישובים האחרים הוא כלום

מהנתח שמקבלת תמריץ.

אנדי וולף: יש לנו מזל שיש לנו לעשות את העסקים לגבות את השכירות, על העסקים זה

כבר יש להם שלכל היתר אין להם ובנוסף לקבל את הארנונה.

הילה טרייבר: אנדי קודם כל מה שאתה אומר זה עדיף להם לצורך העניין להגיד עזוב אותך

מהארנונה אני לא תורם כלום, אני לא יעודד עסקים.

אורלי עמיר: אבל למה שלא יעודדו הם גובים ארנונה מטורפת.

הילה טרייבר: אבל זה לא הולך אליהם.

צילי סלע: אני חושבת שיש פה אי הבנה בסיסית.

אלי ברכה: אם סוגרים את הקיבוצים והעסקים ... למה הוא מרוויח לכיס הפרטי שלו זה

אותו דבר.

אורלי עמיר: לא, אני לא רוצה לספור להם את הכיס פרטי שלהם אני רוצה לעודד במקומות

אחרים.

שוקי ארליך: אני כבר אגיד לאלי שבפירוש גם לועד המקומי של כזה ישוב שיש לו כזו הכנסה

אני בטוח שיש לו עול הרבה יותר מזה שהוא צריך לתרום ולפגוע בעסק.

אלי ברכה: אנדי אני יכול לומר לך יכול לשבת לידך קיבוצניק ולהגיד על הבית שלך של

200 מ"ר אולי צריך להעלות את הארנונה בשביל שאתה תהפוך להיות ליחידה יותר שלמה כי

הוא יושב בבית הקיבוצניק יושב בבית של 100 מ"ר, 80 מ"ר גם כן.

אנדי וולף: לא זה לא ככה כי אני כל מה שיש לי זה בית של 200 מ"ר. אף קיבוץ לא יוותר

על העסקים בגלל שממלאים לו את המוח עסקים הוא מרוויח מזה.

אלי ברכה: אבל הקיבוצניק יחליף איתך את הבית ואת הקליניקה שלך עם מה שיש לו

מהקיבוץ.

מירב קורן: אני קודם כל רוצה לומר שעיני לא צרה בקיבוצניקים הם עבדו מאוד קשה

בשנים שאנחנו ישנו המושבניקים הם עשו עבודה מצוינת, זה רק אומר שצריך, אנחנו ישנו,

נורא פשוט, אבל צריך להעיר את זה, אני רוצה לומר משהו אחר אנחנו כולנו מתכתשים בינינו

ב – 10 וקצת האלה שבעיני הדיון הוא קודם כל, אני רוצה להבין אנחנו בעצם מקבלים,

הישובים, הועדים מקבלים ,28 29 אחוז בערך מהארנונה בחזרה, אני חושבת שצריך קודם

כל להבין האם החלק היחסי שמחולק הוא שווה ערך לנטל שמונח על כתפינו, אפרופו הדיון

הקודם של האצלת סמכויות. בתור מי שמנוסה בזה בעיני זה חלק מהבעיה.

הילה טרייבר: שניה אבל אני אגיד לך משהו מה שאת רואה פה 10 וחצי זה לפני גני ילדים

ולפני הסייעת ולפני הביקורת ולפני הזה ולפני הזה, זאת אומרת זה כסף לזה. בגדול אני אגיד

לך מה הנקודה אני לא נכנסת לשאול לא כמה משלמים למזכיר של הישוב, ולא כמה שמים

על כל דבר רוב הישובים בדו"חות הכספיים מסיימים בעודף של כסף של 100 אלף של 200

אלף אף אחד מהם לא מסיים בגירעונות, גם לא מגיש, הוא לא מגיש המצוקה בתוך הישובים

היא לא כזאת גדולה ברמת הכסף. עוד דבר אחד גם בסופו של דבר אם את עושה את זה את

צריכה להחליט מה התקרה שמשלמים למזכיר 4,500 ₪, מה התקרה שמשלמים על גינון לא

כי יש לזה משמעויות.

מירב קורן: שני ה אני רוצה להסביר את עצמי, אני חושבת שמה שזה גורם שאין הלימה

מדויקת בין מה שאתה מוסמך לעשות לבין תקציבים ריאליים אז אתה פשוט מפסיק לעשות

אף אחד לא עושה.

הילה טרייבר: לא עובדתית זה לא נכון, כי מירב לכל הישובים יש אפשרות להחליט האם

לעשות מסיבת יום העצמאות ב – 100 אלף ₪ כמו שעושה בית יהושע או להחליט לשים עוד

20 אלף ₪ על משהו אחר וחוץ מהכסף הזה יש היטל שמירה שלא חל פה ומזה ועד מקומי

שהם לא פה, וכסף שאנחנו מעבירים על גנים, פיקוח על דברים שהיו פעם בועד המקומי שהיום

המועצה עושה זאת אומרת בסוף שאתה בודק איך אתה בודק אם הועד סובל אתה בודק את

המצב הכלכלי שלו. כשאתה רוצה לבדוק את זה באמת כמו שאת רוצה אתה צריך גם לקבוע

תקרות, ואתה צריך להגיד אתה מעסיק גינון אתה לא משלם את הזה, ואתה לא עושה דשא

כי זה עולה לך מים אתה צריך להתחיל לנהל את הועד המקומי.

מירב קורן: ואיך החלק היחסי ביחס למועצות אזוריות אחרות?

הילה טרייבר: אז אני אומרת לך זה נורא תלוי בעמק חפר מפנים, אבל בעמק חפר מפנים

גזם בהאצלת הסמכויות, פינוי גזם עולה לנו 4 מיליון ₪ בשנה, אז איך אני בכלל יכולה לעשות

בדיקה.

צילי סלע: תוסיפי לזה 4 מיליון. באמת, שניה רק דקה, החלטנו שלא עושים דיון כרגע על

הנושא התקציבי הרחב אלא יותר מדברים על העיקרון, אז הבנו את העיקרון אוקיי אני חושבת

שאת הדיון הזה זה דיון חשוב מידי בשביל שנעשה אותו בדקות האחרונות של הישיבה, צריך

לראות את התקציב כולו, כל התקציב של המועצה, להבין איך גוזרים, למה החליטו, למה

הוחלט על הסכום הזה, למה 4.300 ולמה לא 12.500 אוקיי. אני מנסה להגיד שיש כאן משהו

שהוא דיון חשוב מידי.

הילה טרייבר: אני רק אגיד שהיה חשוב להסביר את זה כי ב – 30 זה בא עם התקציב. אם

את שואלת תמיד אפשר להחליט שלא עושים עוד 4 פעילויות, הרי מה קורה אנחנו עושים את

התקציב של המועצה ומשאירים סכום מראש שקבענו שזה 800 ₪ למ"ר ועוד דלתא אפשר

להחליט עכשיו לא 600 אלף ₪, מיליון ₪ תקצצי בחינוך, ברווחה וזה, וזה תהיה שם.

אנדי וולף: אני חושב שזה צריך להתחיל מה הפער בין ישוב שמקבל הרבה לישוב שמקבל

פחות, מה הפער הסביר לדעתי 20 אחוז, 25 אחוז זה לא סביר, אם אומרים שצריך להיות

פער אני מסכים מי שתורם יותר יקבל גם יותר אבל שלא יצור הבדל של ,20 25 אחוז.

מירב קורן: אנדי כולנו יודעים שעד לפני שנתיים, שלוש בחרוצים אפילו לא גבו מיסי ועד,

לא גבו מיסי ועד מקומי זה חדש, בוודאי.

אנדי וולף: מה פתאום תמיד גבו אני גר 25 שנים בחרוצים וגבו.

הילה טרייבר: מה פתאום מיסי ועד מקומי הטלנו לפני 3 שנים.

מירב קורן: אז הנטל על התושבים רק לאחרונה הגיעה במקומות אחרים והעובדה

שההכנסה היא אחרת ואני יודעת דה פקטו שמסתדרים איתו מצוין אפילו יותר טוב מאיתנו.

מצוין תאמין לי.

אלי ברכה: צילי לשאלה שלך מאיפה זה הגיע, היה איזה דינמיקה של תקופה מסוימת גם

אצל אהרון בז'רנו ולקחנו מתוך התהליך כי היו ישובים אלה שייצרו את הארנונה קיבלו המון

ארנונה עסקית קיבלו המון כסף, והיו כאלה שנחנקו ולאט לאט יצרנו עם מנגנון שלקח שנה,

שנתיים יצרנו מנגנון שמוריד את המרווחים האלה ואנחנו שואלים את הישובים איך הם

מתנהלים ומה הם עושים, זה לא סוד שועד בית יהושע מפתח את הישוב שהועד הוא בסדר

מפתח את הישוב נהדר, ואנחנו גם רואים בישובים אחרים, אתה מסתובב בארץ ואתה רואה

את ישובי המועצה מול ישובים של מועצות אחרות, אתה רואה שהם ברמה אחרת אנחנו

מקבלים את המחמאות האלה גם מגורמי חוץ, אז המספרים האלה הפכו להיות דינמיים זה

לא שאנחנו מפספסים מה שעובד ב – 800 צריך לעבוד ב – 1200 כדי שהם יחיו, זאת אומרת

זה מתכנס. עכשיו נשאלו עם שאלות כמה תמרוץ צריכים לקבל האחרים, כמה צריך להיות

הפער כמו שאנדי אומר בין הישוב שמקבל הרבה יותר לישוב שמקבל פחות פר גולגולת זה

השאלות.

מירב קורן: אולי צריך להגדיל את העוגה נקודה. את ה – .36

אלי ברכה: אולי את צודקת שצריך אבל זה לא לדיון לשנה הבאה, ואז נשאלת השאלה

באמת מה אנחנו אומרים, מה עושים עם הישובים האלה האם אנחנו לוקחים ומשנים נוגסים

מתקציב המועצה שלא תטעו לא יושב, רוב הכספים צבועים גם בועד הם צבועים וגם במועצה

הם צבועים. אפשר לבוא למחלקת רווחה או למחלקת חינוך ולומר להם חברה תורידו זה,

בניגוד למקומות האחרים בועדים, במועצה מי שמקבל שכר מקבל שכר בדיוק לפי קריטריונים

של משרד הפנים, אין שכר קצת יותר או שכר קצת פחות כי הכל מתקיים וכשיר, אז אתה

מחליט ברגע שאתה אומר אתה אומר אני מוציא ומשלם את זה ומפסיד פעילויות, מפטר אנשים

מפסיד פעילויות, אז המרווח הוא לא יותר גדול בתוך הדברים האלה, תסתכלו על הועדים,

הועדים חיים לא רע בכלל אני יודע את זה.

מאיר דור: אני חושב שהמטרה של הפורום הזה שיושב כאן לדאוג איך מעלים יותר

ארנונה שיהיה למועצה זה צריך להיות.

אורלי עמיר: ארנונה עסקית.

מאיר דור: בוודאי זה צריך להיות, ואז לא יתווכחו על 600 אלא יתווכחו על 1.200.000

זאת השאלה.

אנדי וולף: לא זה לא רק זה, סליחה הנושא של פער הוא חשוף מאוד גם אם אנחנו היינו

נותנים מיליונים תמיד אחד יקבל 25 אחוז יותר מהשני גם אם יהיה הרבה מה לקבל.

דני מנהיים: איפה אתה רואה 25 אחוז, תחלק את זה גם ביחס של האנשים זה לא 25

אחוז.

אנדי וולף: אם אתה מסתכל על הנמוך 800 ואתה משווה את זה ל – 1000 כמה זה?

דני מנהיים: .20

הילה טרייבר: זה תמריץ מאוד קטן אנדי מה זה 600 מתוך 10 מיליון לתת 400 זה בדיחה.

אנדי וולף: זה עניין של הגדלה לא יודע.

גילי בן יקר: למה לא מיליון?

אנדי וולף: כי זה יגדיל עוד יותר את הפער.

גילי בן יקר: צריך להגיע לאיזה סכום שכולם יצאו פחות או יותר מרוצים.

צילי סלע: אני לא חושבת שיש עם זה בעיה.

אלי ברכה: אם היו לך הכנסות ארנונה עסקיות גבוהות היית אומר אולי צריך ...

אנדי וולף: אני חושב שיש גבול שצריך.

אלי ברכה: אנדי 600 מתוך .10

אנדי וולף: אם זה יוצר הבדל של 25 אחוז זה הרבה.

הילה טרייבר: טוב אנחנו נביא את הנושא להצבעה במליאה הבאה, יש לכם את הזה, קודם

כל לא אישרנו קודם.

אלי ברכה: חברה וזה כמו הסעיף הקודם צריך לאפשר להם להמשיך לעבוד אני לא מדבר

על עכשיו, שבוע שבועיים.

צילי סלע: זה אינפורמציה שהיא יכולה להיות חשופה לועדים?

אלי ברכה: אם צריך לעשות שינוי נעשה שינוי יש לנו עוד שבועיים.

הילה טרייבר: הם כל שנה מקבלים את זה, יודעים זה את רואה יש בהשוואה לשנה שעברה

כמעט כולם עלו משנה שעברה, דרך אגב מי שירד זה יקום אפרופו החלק היחסי.

אלי ברכה: לועד יש גישה שהיא לא נשמעת פה למרות שמירב אמרה אותה בשקט, יש

גישה אחרת ואמרתי אותה בתחילה שאומרת חברה למה לחלק 10 מיליון תחלק פחות תוריד

את המספר, תן להם פחות סמכויות,

מירב קורן: זה לא הכסף זה כוח הקניה, כוח הקניה הריכוזי שזה בדיוק הכוח שאני מכירה

מהתנועה הקיבוצית, כוח הקניה הקיבוצי יש פה כוח מדהים אם הוא מנוהל נכון. שאני קונה

לבד, שאני קונה גינון לבד והם קונים לבד, ואתם קונים לבד זה אחרת אם 3 ישובים יקנו ביחד.

שרון רומם: בכפר נטר למשל הזמינו ציוד דרך החברה הכלכלית דרך המועצה.

מירב קורן: אפשר, גם גינון אפשר לעשות דרך המועצה.

הילה טרייבר: מועצה משלמת הרבה יותר מאשר ועד מקומי כמעט בכל תחום שהיא נכנסת

אליו, בגלל שכל פעם שאני עושה משהו של המועצה אומרים לי הועדים את לא עושה את זה

אנחנו השגנו ביותר זול, כי המכרזים, כי את שמה ערבות ביצוע, את שמה ערבות בדק ואת

עושה ביטוח ויש לך זה.

אלי ברכה: ועוד דבר המועצה זזה לאט יותר משמעותית לאט יותר מאשר הועדים. בסוף

אתה רוצה לרצות את התושב והוא לא כל כך מעניין אותו שיש לך מסעות לסחוב הוא אומר

תעשו מהר אני רוצה את המדרכה, אני רוצה את הגינון.

אורלי עמיר: אבל אולי אפשר לעשות שיתוף פעולה בין כל הישובים לא דרך המועצה.

הילה טרייבר: דרך הישובים הצענו להם יש להם פורום, מדברים על כל הדברים, הם עושים

לפעמים דברים ביחד אבל ברוב הפעמים.

שרון רומם: שהועדים ידברו ביניהם ויעשו שיתוף פעולה.

מירב קורן: נכון ב – 25 תרשמו.

אורלי עמיר: אנחנו גוש משתף פעולה.

צילי סלע: עכשיו אנחנו צריכים לעבור לגושים, לבין גושי.

הילה טרייבר: טוב זה יבוא לפה עם התקציב המלא למליאה הבאה, נשלח לכם את החומר.

אבל זה פחות או יותר הנושא.

מירב קורן: מתי מבקשים נושאים?

הילה טרייבר: את יכולה עכשיו.

מירב קורן: אני הייתי שמחה שנקבע מתי שהוא ברבעון הקרוב דיון כל כולו על תכנית האב.

הילה טרייבר: תראו יש תכנית תראו אני רוצה להגיד משהו על לוחות הזמנים, יש מליאות

מאוד, מאוד לחוצות, רבעון יהיה אני אומרת עכשיו יש עכשיו יהיה ב – 30 אולי תצליח להיות

עוד אחת בינואר כדי ליישר את הדברים שעוד לא מיושרים שאנחנו צריכים עוד למנות כמו כל

מיני זה ואז נחזור להיות אחת לשישה שבועות.

מירב קורן: תקציב זה כמו בועדים מה שהיה הוא שיהיה ואז מתחילים?

הילה טרייבר:לא הכל, אני אגיד לך למה לדוגמא מה שאנחנו נעשה נגיד לכם את התקציב, את

השינויים שהיו כמו שסיוונה עכשיו אמרה, לצורך העניין יש לנו כסף למשרות שהיא הציגה

מהמשרד לביטחון פנים אני לא יכולה לחכות עם זה אני צריכה להגיד את זה עכשיו. משרד

לביטחון פנים נותן כסף לתכנית מוגנות לנוער אז הוא נותן לנו תקציבים אז אנחנו רוצים להכניס

את זה. יש לדוגמא דברים שקשורים לתפעול שוטף שאי אפשר לחכות, אנחנו נראה לכם את

הסעיפים שבהם היו שינויים ותמיד אחר כך נגיד לצורך העניין בתקציב של מועצה ברשות

איתנה צריכה להיות רזרבה בצד של 1.200.000 ₪ אז לקחנו 1.200.000 ₪ שמנו בצד

והורדנו את זה מסעיפים כי אחרת אנחנו לא יכולים לאשר תקציב. יש כל מיני שינויים שאנחנו

הורדנו את אגרות בית משפט כי יש פחות, יש שינויים שהיו בעבר.

אלי ברכה: רגע נניח שהיה לכם 6 חודשים ללמוד את התקציב וזה וזה משרד הפנים לא

יחכה לנו היינו מוכנים ולמדנו את התקציב ואישרנו תקציב אחרי רבעון, אחרי שניים, אחרי

שלושה מגלים שחלק לא עשינו, עושים עדכונים.

צילי סלע: עדכונים זה בסדר.

הילה טרייבר: אז אנחנו נעשה עדכונים שאנחנו כבר חייבים להתחיל אותם כי יש המון דברים

שאי אפשר עכשיו לחכות עד מרץ או אפריל כדי להתחיל לעבוד חבל על הזמן של האנשים,

אנחנו ניתן לזה תשומת לב ב – 30 ואחרי זה נביא בינואר לעוד תכניות עבודה.

אלי ברכה: לשאלה אין שום דבר לא בזה ולא בתקציב שתקבלו ולא בסמכויות, אין שום

דבר שהפכנו פה את היוצרות ואמרנו בוא נעשה אותו לא ברמה של תכנון אלא ברמה של

אמינות מולכם אין שום דבר שאמרנו בוא נשנה ונחליט משהו שאתם לא ראיתם אותו או שהוא

חריג בעניין הזה, אנחנו בסך הכל מנסים להמשיך עם רצף מסוים של פעילות שאחר כך יהיה

להם הזדמנות. אם היה פה איזה דבר עקרוני גדול שונה היינו אומרים לכם חברה זה שונה

צריכים להחליט עליו עכשיו או מחר והיינו מסבירים את זה, אין פה שום דבר אנחנו ממשיכים

איזה שהיא שגרה מסוימת.

הילה טרייבר: אנחנו לא עשינו אישור של האצלת סמכויות מקובל עליכם מה שהצגנו ואחר

כך נעביר את זה לועדים ומקסימום נשנה? אושר פה אחד. עוד ועדה אחת ששכחנו יש לנו

ועדת מלגות של סטודנטים ולבית ספר בדרך כלל מי שישב בועדה היתה נציגת ציבור שרה

דרורי, אני ומאיר, כנציג המליאה, זה בעצם ועדה שדנה, יש לנו בתקציב מלגות לסטודנטים

ולבתי ספר לאנשים שמתקשים לשלם, ומלגות ספורט, אין בעיה לשנות אותה אנחנו פשוט

רוצים לסיים את השנה הזאת עם ... עכשיו שתישאר באותו הרכב ועדה ואחר כך נמצא ציבור

נציג או אם מישהו אחר ירצה זה לא ממש משנה, הקריטריונים מתפרסמים ואנחנו רק לפי

הקריטריונים אין חריגים ואם יש חריג בא לדיון במליאה.

אורלי עמיר: חריגים במליאה דנים?

הילה טרייבר: לא ספציפית בשם אלא אם פתאום יש לי קריטריון חריג שאני רוצה להעביר

נביא את זה אליכם.

אלי ברכה: אני רוצה לעדכן היה את הפתיחה של 531 מ – 2 ל – 20 קיבלתי גם הרבה

שאלות למה אתה לא נמצא בגזירת הסרט, אז אני אתן לכם את ניקוד, קודם כל מגיע למאיר

שאפו על זה כי מאיר אמר אלי חייבים והוא התקשר למשרד התחבורה וכמעט הוא הביא את

ראש הממשלה גם לעניין הזה, והם נתנו כסף וסרט וכן הלאה וכן הלאה. עכשיו א' אני לא, מי

שרוצה ראש מועצה שנדחף כדי להצטלם ליד השר פספס כי זה לא אני, מה שכן היה וזה לא

ראו אנחנו נפרסם את זה בדפים מאיר יציג את החומר אני יודע שברך שם, היה ... לפני כן

היה השר והכל התרכזתי בעיקר לברך לא את השר על פתיחת הכביש גם על זה דיברנו אלא

לברך את השר ולהחמיא לו על איכות האנשים שעובדים אצלו, על איכותם כאנשים ועל איכותם

המקצועית. בסופו של תהליך אנחנו פוגשים אותם בכבישים הבאים, הכביש שנסלל כבר נסלל

האנשים נשארים אחר כך להמשיך לעבוד, אז השר היה נורא מבסוט מזה שהחמאתי לאנשים

שלו והאנשים היו פנו למאיר ואמרו לו רק אתם מועצה שרואה אותנו כי כולם מחמיאים לשר

על זה שהוא פתח כביש כזה או אחר אז המטרה הושגה, את הסרט אין לי פס כחול להביא

לכם שגזרתי את הסרט.

מאיר דור: א' הבוקר אני לא יודע מי שם לב אבל הכביש היה פנוי, כי בין 15 ל – 17

הלכתי בבוקר וספרתי פשוט מכוניות ורציתי לראות באמת איזה אחוז נוסעים בכביש החדש,

בין 17 ל – 19 אחוז מהמכוניות באמת נסעו בכביש החדש, כל האנשים מהמועצה שגרים

בנתניה ובאו כולם אמרו שהכביש היה פנוי ונכנסו למועצה בצורה די מהירה. אני רוצה להוסיף

מה שאלי אמר א' הילדים שלנו שרו במקהלה בטקס, הילדים היו נפלאים קיבלו מחיאות כפיים,

אחרי שגמרו לשיר והשר קם ללכת אז אחד הילדים אמר לו השר אפשר לעשות סלפי והוא בא

ועשה איתם תמונה, ואני רוצה להגיד, פה אני רוצה להגיד מחמאה לאלי מה שאלי עשה בברכה

שלו פשוט קנה את האנשים שעובדים במשרד התחבורה הם אמרו אתם באמת מועצה שרואים

אותנו, כי עיריית הרצליה, עיריית נתניה, מנכ"ל נתיבי ישראל השר לא דיברו מילה על העובדים,

היחידי שהתייחס לנושא האנושי זה היה אלי וכל הכבוד לו על זה.

אלי ברכה: תודה רבה.

סוף הקלטה!